סלק

סלק מצוי (Beta vulgaris), שמכונה בדרך כלל סלק, הוא צמח דו־שנתי. דו־שנתי פירושו שהוא משלים מחזור חיים לאורך שתי עונות.

יש שלוש קבוצות זני סלק: מתורבתים, בר ועשבים. בקרב המתורבתים בולט סלק הסוכר. שורשיו עשירים בסוכר ומשמשים לייצור יותר מ‑40% מהסוכר הלבן בעולם. יש גם זנים המגודלים למאכל, כמו הסלק האדום.

הסלק הוא מקור טוב מאוד לויטמין B9 (חומצה פולית) ומקור טוב לויטמין C. הוא עשיר בניטריטים, חומרים שהגוף יכול להמיר לחנקן חמצני, השפעה שיש לה תפקיד בזרימת הדם. צבעו האדום נובע מפיגמנטים שנקראים בטלאינים (Betalain). אחרי אכילת סלק לפעמים השתן מקבל גוון אדמדם; זה תופעה תקינה.

הסלק המצוי גדל כעשב בר באירופה, במזרח התיכון ובצפון אפריקה, בעיקר באזורים סמוכים לים. בישראל הוא נפוץ במקומות מופרעים, כגון גינות, שדות, צידי דרכים וקרקעות נטושות. גם עלי הסלק אכילים.

בזנים השונים יש שינויים בטעם ובמרקם, מה שמשפיע על השימושים הקולינריים והתעשייתיים.

טמפרטורת הגידול האופטימלית היא 15, 23 מעלות צלזיוס. לשורש איכותי נדרשת אדמה פורייה, תחוחה ומנוקזת היטב. הסלק עמיד יחסית למליחות הקרקע ולמליחות במים, אך רגיש למחלות שורש, לקישיון ולנמטודות, נמטודות הן אורגניזמים מאוד קטנים שפוגעים בשורשים. לכן חשוב להקפיד על סיבוב גידולים ולא לזרוע אותו באותו מקום ברציפות. זריעה בעומק כ‑2 ס"מ; נבטים צצים לאחר כ־6 ימים. יש להשקות בתדירות סדירה לקבלת שורש אחיד; בקיץ מרווחי ההשקיה הם 3, 6 ימים, באביב ובסתיו 4, 7 ימים. מקובל לגדל סלק כסיבוב שני לאחר זיבול אורגני.

ניתן לשמור סלק במקרר עד שלושה חודשים, בטמפרטורה קרובה לאפס מעלות ולחות יחסית של כ־10%. בחשיפה ללחות אוויר נמוכה הוא מצטמק וכומש.

בתלמוד מופיע הסלק בשם 'סלקא' והוא נזכר כאחד מסימני ראש השנה. בתלמוד גם מופיע המונח 'סילקא', שפירושו 'תרד'. בעבר נהגו לברך ביום זה 'יסתלקו חטאתינו', ומאוחר יותר פיתחו מנהג לומר 'שיסתלקו אויבינו ושונאינו'.

סלק מצוי נקרא בדרך כלל סלק. זהו צמח שצומח שנתיים. השורש שלו גדול ועגול.

יש כמה סוגים של סלק. סלק הסוכר משמש לייצור סוכר. יש גם סלק אדום שאוכלים.

בסלק יש הרבה ויטמין B9. יש בו גם ויטמין C. בסלק יש חומרים שנקראים ניטריטים. הגוף יכול להמיר אותם לחנקן חמצני. הצבע האדום נובע מפיגמנט שנקרא בטלאין. לפעמים אחרי אכילה השתן נעשה אדמדם. זה בדרך כלל נורמלי.

הסלק גדל גם בטבע באירופה ובים התיכון. בישראל רואים אותו בגינות, בשדות ובצדי דרכים. עלי הסלק אפשר לאכול.

לזנים השונים יש טעם ומרקם שונים.

הסלק אוהב טמפרטורה בין 15 ל‑23 מעלות. זורעים את הזרעים בעומק של כ־2 ס"מ. הנבטים יוצאים אחרי כ־6 ימים. צריך להשקות אותו בקביעות. חשוב לשתול אותו במקום אחר מדי פעם כדי לשמור על בריאות השורשים.

שומרים סלק במקרר עד שלושה חודשים. הטמפרטורה טובה ליד האפס. אם האוויר יבש מדי הסלק מצטמק.

בתלמוד קוראים לסלק 'סלקא'. יש מנהג ברכה שקשור ביום הזה. פעם נהגו לברך מילים מעט שונות ממה שנאמר היום.