סמואל טיילור קולרידג' (21 באוקטובר 1772, 25 ביולי 1834) היה משורר, מבקר ופילוסוף אנגלי. יחד עם ויליאם וורדסוורת' הוא מהדור הראשון של המשוררים הרומנטיים באנגליה.
קולרידג' נולד באוטרי סט מרי במחוז דבון, הבן הצעיר במשפחה גדולה. אחרי מותו של אביו למד בבית הספר Christ's Hospital וב-1791 התחיל לימודים ב-Jesus College בקיימברידג'. הוא עזב את האוניברסיטה ללא תואר והצטרף לרוברט סאותי בתוכנית לקהילה אוטופית בפנסילבניה, תוכנית שנכשלה. בשנת 1795 נישא לשרה, ונישואיו לא היו מאושרים.
באותה תקופה התיידד עם ויליאם ודורותי וורדסוורת'. הם גרו בקרבת נת'ר סטואי. שם כתב קולרידג' כמה מהשירים המפורסמים שלו: "שירת יורד-הים הישיש" (The Rime of the Ancient Mariner), חלקו הראשון של "Christabel" ו"קובלא ח'אן". לפי עדותו, קובלא ח'אן נוצר חלקית משום שחלם עליו אחרי שימוש באופיום (סם משכך כאבים), חומר שהיה נפוץ אז.
ב-1798 פרסם עם וורדסוורת' את "בלדות ליריות" (Lyrical Ballads). הקובץ סימן את תחילת הרומנטיקה האנגלית. אחרי כן יצא לגרמניה ולמד פילוסופיה גרמנית, קרא קאנט ותרגם אלמנטים של שירה גרמנית, ובין השאר תרגם את הוולנשטיין (Wallenstein) של שילר.
חזר לאנגליה והתיישב באזור האגמים (Lake District). בתקופה זו סבל מחוסר ביטחון, בריאות לקויה ותלות גוברת באופיום. ב-1802 כתב את "דיכאון: אודה" (Dejection: An Ode) שבו ביטא יאוש וחשש לאבד את כישרונו.
בשנים 1804, 1806 שימש כמזכיר של הנציב העליון במלטה. בין 1808 ל-1819 נשא הרצאות בלונדון ובבריסטול, ובמיוחד ההרצאות על שייקספיר חיזקו את העניין במחזאי. ב-1816 עבר להייגייט והשלים שם את "Biographia Literaria", עבודתו הביקורתית־פילוסופית הגדולה. המשיך לפרסם כתבים נוספים ונפטר ב-25 ביולי 1834 בהייגייט.
קולרידג' עבר בעיסוקו משירה לעיסוק פילוסופי ולביקורת ספרותית. לכן שירתו משכה פחות תשומת לב מנושאים שעסקו בוורדסוורת', ביירון או קיטס. "Biographia Literaria" עוררה מחלוקת: חלק רואים בה חוסר סדר, אחרים בתוכה מקור גדול לתובנות. מבקרים חשובים שיבחו אותו כמבקר והוגה מקוריים.
קולרידג' טבע את המושג "השעיית הספק": רעיון שבו הקורא מוכן, בתוך יצירת אמנות, להניח את הספקות שלו לרגע כדי ליהנות מתמונה או סיפור. הוא גם השתמש בביטויים כמו "אמונה פיוטית" או "אמונה שלילית" כדי לתאר דרכים שונות שבהן קהל מקבל אמת אמנותית.
סמואל טיילור קולרידג' (1772, 1834) היה משורר אנגלי חשוב. הוא היה חלק מתנועת הרומנטיקה.
נולד בדבון. הוא למד בקיימברידג', אבל לא סיים תואר. רצה להקים קהילה עם חברו רוברט סאותי. זה לא הצליח. נישא לשרה. הנישואים לא היו מאושרים.
הכיר את ויליאם ודורותי וורדסוורת'. הם גרו קרוב זה לזה. שם כתב קולרידג' את "שירת יורד-הים הישיש". גם כתב את "קובלא ח'אן". הוא אמר שהוא חלם את קובלא ח'אן אחרי שנטל אופיום. אופיום זו תרופה חזקה.
ב-1798 פרסם עם וורדסוורת' את "בלדות ליריות". זה התחיל את תנועת המשוררים הרומנטית באנגליה.
נסע לגרמניה ולמד על פילוסופיה. תרגם שירים של המשורר שילר. אחר כך חזר לאזור האגמים. חלה והשתמש יותר באופיום. ב-1802 כתב את "דיכאון: אודה" על תחושת עצב.
עבד כמזכיר במלטה ונשא הרצאות על שייקספיר בלונדון. כתב ספר חשוב בשם "Biographia Literaria". מת ב-1834.
קולרידג' כתב גם שירים וגם טקסטים מחשבתיים. רבים חשבו שהוא הוגה ומבקר חשוב, אבל הוא כתב פחות שירה מפופולרית מאחרים.
הוא טבע את הרעיון "השעיית הספק". זאת הרעיון שאנשים יכולים להפסיק להטיל ספק לרגע. כך אפשר להנות מסיפור או משיר.
תגובות גולשים