סמית' אנד וסון

סמית' אנד ווסון היא חברה אמריקאית לייצור כלי נשק קלים. היא נוסדה ב־1852 בספרינגפילד, מסצ'וסטס. ב־2023 העבירה החברה את המטה למריוויל, טנסי. מתקני ייצור חשובים נשארו בספרינגפילד ובקולומביה, מיזורי.

החברה הוקמה על ידי הוראס סמית' ודניאל ב. ווסון. הם פיתחו אקדחים תופיים (אקדח עם תוף שמחזיק כמה קליעים) ואקדחים שפועלים עם "תחמושת אחודה", קליע עטוף במעטפת מתכתית שמשלב קליע ואבק שריפה ביחידה אחת.

הוראס סמית' עבד במבוק־נשק ובייצור חלקים. הוא רשם פטנטים ותכנן מכונות לשיפור הייצור של רובים.

דניאל ווסון רכש ניסיון בעיצוב וייצור רובים. יחד הם קידמו רעיונות טכנולוגיים של המחצית השנייה של המאה ה־19.

חלק מהמיזמים המוקדמים כללו ניסיונות בתופים ובפטנטים שונים. הכרעות משפטיות של יצרנים אחרים הגבילו ייצור של דגמים מסוימים לפרק זמן.

הטכנולוגיות של תחמושת ה"וולקני" ופטנטים על מחסניות צינוריות סללו את הדרך לרובים בעלי טעינה חוזרת. סמית' וווסון עבדו בהמשך על שיפורים אלו.

באמצע המאה ה־19 החברה פיתחה את הדגם הראשון שירה בתחמושת אחודה, כולל דגמי Model 1 ו־Model 3. פיתוחים אלה קבעו את מעמדה בתעשייה.

במהלך המאה ה־19 החברה גדלה בעקבות ביקוש צבאי ואזרחי. דגמי Model 3 ו־Model 10 הפכו נפוצים בארצות הברית ובעולם.

החברה המשיכה לחדש, עם דגמים בולטים כמו ה־Triple Lock, ה־M1917 והמכניקה של מגנום 357 ו־44. במלחמות העולם ייצרה החברה כלי נשק עבור בעלות הברית.

בשנות ה־70 הקשר עם טאורוס הברזילאית העביר ידע ייצור. לאחר מכן טאורוס הפכה למתחרה בשוק האמריקאי.

החברה עברה בעלויות תכופות: בנגור פונטה, ליר סיגלר, פורסטמן ליטל וטומקינס. שינויים אלה השפיעו על אסטרטגיות ייצור ושיווק.

טומקינס השקיעה בטכנולוגיות ייצור מודרניות. סמית' אנד ווסון הרחיבה קווים ותיקנה איכות מוצרים לאחר בעיות באיכות בשנות ה־80.

בשנת 2000 החברה חתמה על הסכם עם ממשל קלינטון שהיה מיועד להגביר בטיחות נשק. ההסכם הוביל לחרם מצד חלק מהלקוחות, לירידות מכירה ולזעם ציבורי. ההשלכות הובילו בסופו של דבר למכירת החברה ב־2001.

ב־2001 חברת Saf-T-Hammer רכשה את סמית' אנד ווסון. החברה שילבה מנגנוני בטיחות במוצרים, ניתקה את עצמה מההסכם עם ממשל קלינטון, וחזרה לצמיחה פיננסית בשנים שלאחר מכן.

בשנת 2006 הציגה החברה את רובה ה־M&P15, המבוסס על פלטפורמת AR‑15. בשנים האחרונות החברה גם פוצלה, שינתה שמות והרחיבה פעילות למותגי חוץ.

בשנת 2021 הגישה מקסיקו תביעה נגד יצרניות נשק אמריקאיות, בהן סמית' אנד ווסון. התביעה טענה שייצור ושיווק נשק סייעו להברחות ולאלימות. ההליך הגיע לערכאות גבוהות, ובמרץ 2025 בית המשפט העליון של ארה"ב דן בסוגיה. ההחלטה עשויה לקבוע תקדים משפטי חשוב בנוגע לאחריות יצרני נשק.

המותג הפך לסמל תרבותי אמריקאי. אקדחים שלה מופיעים בתרבות הפופולרית, בספרות, בקולנוע ובטלוויזיה.

אחד המקרים המפורסמים הוא דגם Model 29 בקוטר .44 Magnum, שיוצר פרסום עצום בעקבות הסרט "הארי המזוהם" שיצא ב־1971. דגמים אחרים כמו Model 10 ו־Model 36 הופיעו לעתים קרובות בסדרות משטרה וסרטים.

ייצור ומספרים: בשנת 2021 החברה ייצרה כ־2,317,792 כלי נשק ומכרה בשנה זו כ־1.1 מיליארד דולר, שהייתה שנת שיא. בשנת הכספים 2024 המכירות הסתכמו בכ־535.83 מיליון דולר, ורווח נקי של 39.61 מיליון דולר. ברבעון הראשון של 2025 הוחזקה ירידה של 22.7% בהכנסות והופיע הפסד נקי של 2.1 מיליון דולר.

סמית' אנד ווסון היא חברה אמריקאית שמייצרת כלי נשק קלים. היא נוסדה ב־1852 בספרינגפילד, מסצ'וסטס.

השניים שהקימו את החברה נקראו הוראס סמית' ודניאל ווסון. הם פיתחו אקדחים מפורסמים.

הוראס עבד בבניית חלקים למכונות לנשק. הוא עזר לשפר את הייצור.

דניאל למד מכניקה ועזר לעצב אקדחים חדשים.

במאה ה־19 היו הרבה פטנטים וניסויים בעיצובים של אקדחים.

הומצאה תחמושת חדשה. תחמושת אחודה היא כדור בתוך מעטפת מתכתית.

החברה ייצרה אקדחים תופיים וחדשנות זו עזרה לה לגדול.

הדגמים שלה נרכשו גם על ידי צבאות ומדינות שונות.

החברה המשיכה לייצר דגמים חדשים. אחד המפורסמים הוא Model 10.

היתה שותפות עם חברה ברזילאית. אחר כך הן הפכו למתחרות.

החברה עברה בעלויות שונות לאורך השנים.

טומקינס הכניסה טכנולוגיות מודרניות לייצור ולקחה חלק בניהול.

בשנת 2000 נחתם הסכם על בטיחות נשק. זה גרם למחלוקת וירידה במכירות.

ב־2001 חברה קטנה קנתה את סמית' אנד ווסון. כך החברה חזרה לפעול.

בשנות האלפיים החברה פיתחה גם רובים מודרניים כמו M&P15.

מקסיקו הגישה תביעה ב־2021 נגד יצרניות נשק אמריקאיות. התביעה נבחנת בערכאות.

כלי הנשק של החברה נראים בסרטים ובספרים. סרט מפורסם שקידם אקדח שלה הוא "הארי המזוהם" משנת 1971.