אקדח

אקדח הוא כלי ירייה עם קנה קצר שניתן להפעילו ביד אחת. רוב האקדחים נפוצים הם חצי‑אוטומטיים, אך קיימים גם אקדחים תופיים (רב־קנים) וסוגים אחרים.

המילה "אקדח" מופיעה בתנ"ך בספר ישעיהו כאבן חן אדומה. אליעזר בן‑יהודה התנגד להחלפת השם ב"קנה רובה" ולכן אימץ את המילה "אקדח" במקורותיו ובמאמר בעיתון "הצבי" מ‑1896.

האקדח קטן יותר מרובי סער ותת‑מקלעים. משתמש מחזיק באקדח בנקודה אחת בלבד, בעוד שרובה סער נתמך בחמש נקודות אחיזה (ידית, מחסנית, אחיזת קנה, כתף ומשטח לחי). לכן קשה יותר לייצב אקדח, והטווח היעיל שלו קצר יותר, בדרך כלל עשרות מטרים ולא מאות. היתרונות הם קלות נשיאה והיכולת להחביא אותו.

באימונים באקדח שמים דגש על מהירות שליפה ודיוק ביריית הכדור הראשון. בטווחים קצרים מאוד ניתן לירות גם ללא שימוש בכוונות.

מנגנון הפעולה של רוב האקדחים הוא עם תיבת מחסן סגורה (מכנס סגור). זאת מובילה לקצב אש נמוך יותר מתת‑מקלעים, אך לבטיחות דומה לזו של רובה סער. בעבר היו אקדחים עם פטיש חיצוני גלוי; כיום רבים פועלים באמצעות נוקר פנימי, כדוגמת דגמי גלוק.

הנשק התפתח מאקדחים ישנים עם בריח גלגל ובבריח צור (flintlock). אקדחי בריח צור הפכו נפוצים וסייעו להחליף את החרב בדו‑קרב. הדרישה ליותר מיריות הובילה לאקדחים עם כמה קנים או עם כידון.

במאה ה‑19 הוחלפו בריחי הצור במערכות פטיש‑נוקר מודרניות. אז הופיעו גם האקדחים התופיים, בעלי תוף שמכיל בדרך כלל 5, 6 כדורים. בהמשך פותחו אקדחים עם מחסניות, שממוקמות בקת האקדח ומכילות הרבה יותר כדורים.

אקדח תופי מכיל תוף גלילי שמסתובב מאחורי הקנה. בתוף יש 5, 8 תאים, ובדרך‑כלל שישה. אקדחים אלה הומצאו במאה ה‑19 והיו הראשונים שאפשרו מספר יריות מוכנות ברצף.

תופים מתאימים גם לירי תחמושת "מגנום", תחמושת חזקה עם אבק שריפה רב יותר, שעשויה לגרום לנזק שונה מהרגיל. קיימת גם תחמושת שמכילה עשרות כדוריות ברזל (בצורת קליע), שנפתחת ברגע הפגיעה ומפזרת כדוריות ברדיוס רחב, דומה לעיקרון של רובה שוטגנ (שמפעיל פגיעה מפוזרת). סוגים כאלה של תחמושת בדרך‑כלל ארוכים מאוד, ולכן לא יכולים להיכנס למחסניות של אקדחים חצי‑אוטומטיים; כאן יש יתרון לאקדח תופי.

אקדחים חצי‑אוטומטיים טוענים כדור באופן אוטומטי מהמחסנית אחרי כל ירייה. האקדח המאוזר הגרמני שיועד לפרשים נחשב לאחד הראשונים; דוגמה מפורסמת אחרת היא ה‑Colt M1911.

ברוב הדגמים המודרניים מנגנון הרתע מנצל את אנרגיית הירי לפליטת המעטפה הריקה ולטעינת הכדור הבא. המחסניות מכילות בדרך‑כלל 8, 17 כדורים ונדחפות על‑ידי קפיץ.

קיימים שלושה סוגי פעולה עיקריים: פעולה יחידה (Single action), ההדק משחרר פטיש דרוך; פעולה כפולה (Double action), לחיצה על ההדק מושכת את הפטיש לאחור ומשחררתו; וירי נוקר (Striker fire), הנוקר פנימי מוזז אחורה בלחיצה ובנקודה מסוימת משתחרר ומכה בפיקת הכדור. בלחיצת פעולה כפולה ההדק קשה וארוך יותר, ולכן היא מורידה מעט דיוק אצל מי שאינו מיומן.

אקדחים ספורטיביים מותאמים לתחרויות ולדרישות הספורט. הם עשויים להעדיף דיוק מרבי על פני אמינות בשטח, ולכן אינם תמיד מתאימים לנשיאה או לשימוש צבאי ומשטרתי.

קליברים נפוצים באקדחים חצי‑אוטומטיים הם .22, .375, .40 S&W, .45, 7.65 מ"מ ו‑9 מ"מ. הכדור הנפוץ ביותר להגנה עצמית, למשטרה ולצבא הוא 9x19 מ"מ פרבלום.

אקדח הוא כלי ירייה קטן עם קנה קצר. אפשר להחזיק אותו ביד אחת.

המילה "אקדח" נמצאת בתנ"ך. אליעזר בן‑יהודה השתמש בה במקום "קנה רובה".

האקדח קטן מהרובה. לכן הוא קשה יותר לייצוב ודיוקו קצר יותר. היתרון שלו הוא שאפשר לשאת אותו בקלות ולהחביאו.

לפני זמן רב היו אקדחים עם בריח צור. מאוחר יותר הומצאו אקדחים תופיים ותפסו תאוצה. במאה ה‑19 פותחו גם אקדחים עם מחסניות, שקיבלו יותר כדורים.

אקדח תופי יש לו 'תוף' מסתובב. בתוף יש בדרך‑כלל 5, 6 תאים, בכל תא כדור אחד.

קיימת גם תחמושת שנקראת"מגנום". זאת תחמושת חזקה יותר, עם יותר אבק שריפה, ולכן היא עוצמתית יותר. יש סוגים שבהם הכדור מלא בכדורי מתכת קטנים, והם מתפזרים כשנפגעים.

אקדח חצי‑אוטומטי טוען כדור מהמחסנית אחרי כל ירייה. המחסנית נמצאת בדרך‑כלל בתוך הקת ויכולה להכיל כ‑8, 17 כדורים.

יש שלושה סוגי פעולה פשוטים: פעולה יחידה, צריך שהפטיש יהיה דרוך לפני לחיצה; פעולה כפולה, הלחיצה על ההדק גם מושכת את הפטיש ואין צורך בדריכה נפרדת; וירי נוקר, יש נוקר פנימי שעובד בלחיצה.

אקדחים לספורט נבנים כדי להיות מדויקים בתחרויות.

קליברים נפוצים הם .22, .375, .40, .45, 7.65 מ"מ ו‑9 מ"מ. הקליבר הנפוץ ביותר להגנה הוא 9x19 מ"מ.