סן מרטן

סן מרטן (בצרפתית: Saint-Martin) הוא קולקטיב מעבר לים של צרפת. קולקטיב מעבר לים, חלק של צרפת שממוקם הרחק מהיבשת. האי נמצא בצפון־מזרח הים הקריבי, כ־240 ק״מ מזרחית לפוארטו ריקו. שטח האי כולו הוא 87 קמ״ר, והוא מחולק בין צרפת והולנד. החלק הצפוני שייך לצרפת וחלקו הדרומי שייך לסן מארטן של הממלכה ההולנדית.

העיר העיקרית בצד הצרפתי נקראת מריגו (Marigot). שטחה של הצד הצרפתי של סן מרטן הוא 54 קמ״ר. לפי הערכה ליולי 2011 גרו בו כ־30,615 תושבים, עלייה משמעותית מאז 1982.

כריסטופר קולומבוס גילה את האי ב־1 בנובמבר 1493. הוא קרא לו על שם הקדוש מרטין מטור. לפני הגעת האירופאים חיו באי אינדיאנים קריבים, תושבי האזור.
במאה ה־17 נאבקו מדינות אירופיות שונות על השליטה באיים הקריבים. הספרדים כבשו את האי בשנת 1633 ובנו ב־1634 מוצב בשם פוינטה בלנשה. בתקופה זו החלו בעבדות וסחר בעבדים; אנשים רבים הובאו מאפריקה לעבוד במטעי הסוכר. רק במחצית הראשונה של המאה ה־19 הופסק סחר העבדים. הבריטים הביאו אז גם עובדים מסין ומהאוקיינוס השקט. השילוב הזה יצר רבגוניות אתנית באי.

ב־23 במרץ 1648 חילקו צרפת והולנד ביניהן את האי. עד 2003 סן מרטן היה חלק מגוואדלופ. בשנת 2003 תושבי האי הצביעו שהוא יהיה אזור נפרד. ב־2007 העניק הפרלמנט הצרפתי לו מעמד של קולקטיב מעבר לים.
סן מרטן הוא חלק מהאיחוד האירופי. האיחוד האירופי, קבוצה של מדינות אירופיות שעובדות יחד. המטבע הרשמי הוא האירו. האירו, מטבע שמשתמשות בו מדינות רבות באירופה. עם זאת משתמשים גם בדולר האמריקאי.
האי מנוהל על ידי ראש עיר ומועצה עירונית שנבחרים. רק תושבי האיחוד האירופי יכולים להצביע בבחירות המקומיות. רוב התושבים אינם אזרחים של האיחוד ולכן אינם רשאים להצביע.

סן מרטן מפורסם בחופים נודיסטים (חופים שבהם אנשים מתרחצים בלי בגדים) ובשווקים רבים. תיירות היא מקור הכנסה עיקרי. רוב התיירים מגיעים במטוס לנמל התעופה נסיכה יוליאנה שבצד ההולנדי, אך יש גם שדה תעופה בצד הצרפתי.

נמל התעופה נסיכה יוליאנה ידוע במסלול נחיתה קצר של 2,130 מטר. לכן מטוסים נאלצים לעבור בגובה נמוך מאוד, כ־10, 20 מטרים מעל הים והחופים, לפני הנחיתה. אוניות נוסעים מביאות תיירים רבים. בגלל השכרת המכוניות התנועה בכבישים לעתים קרובות צפופה. בשנת 2007 הוקצתה לאי סיומת אינטרנט .mf, אך היא לא בשימוש.

סן מרטן (בצרפתית: Saint-Martin) הוא חלק של צרפת שממוקם באי בקריביים. חלק מהאי שייך לצרפת. החלק השני שייך להולנד. כל האי יחד שטחו 87 קמ״ר.

העיר החשובה בצד הצרפתי נקראת מריגו. הצד הצרפתי של האי ששטחו 54 קמ״ר. ב־2011 גרו בו כ־30,615 אנשים.

כריסטופר קולומבוס גילה את האי ב־1 בנובמבר 1493. הוא קרא לו על שם הקדוש מרטין. לפני שהגיעו האירופאים חיו שם תושבים שנקראו קריבים.
במאות שעברו מדינות אירופיות רצו לשלוט באי. הספרדים כבשו אותו ב־1633 ובנו מבצר. בעבר הובאו אנשים מאפריקה לעבוד בכוח במטעים. לעבוד בכוח זה אומר שלא בחרו לעבוד. אחרי כן הגיעו אנשים גם מסין ומהאוקיינוס השקט. לכן היום יש אנשים מרקעים שונים באי.

בשנת 1648 חלקו צרפת והולנד את האי ביניהן. ב־2003 תושבי האי רצו אזור נפרד מגוואדלופ. ב־2007 צרפת נתנה לאי מעמד מיוחד כקולקטיב מעבר לים.
סן מרטן הוא חלק מהאיחוד האירופי. האיחוד האירופי זה קבוצה של מדינות באירופה שעובדות יחד. המטבע הרשמי הוא האירו. האירו הוא כסף שמדינות רבות באירופה משתמשות בו. עדיין משתמשים גם בדולר אמריקאי.

סן מרטן מפורסם בחופים רבים ובחנויות. תיירים באים באוניות ובמטוסים. רוב התיירים מגיעים לנמל התעופה נסיכה יוליאנה שבצד ההולנדי.

בנמל התעופה נסיכה יוליאנה יש מסלול נחיתה קצר. מטוסים עוברים נמוך מעל החוף לפני שנוחתים. יש הרבה תיירים ושכירי מכוניות, אז לפעמים יש פקקי תנועה. בשנת 2007 הוקצתה לאי סיומת אינטרנט .mf, אבל היא לא בשימוש.