סנגל

סנגל נמצאת במערב אפריקה. היא גובלת באוקיינוס האטלנטי במערב, במאוריטניה בצפון, במאלי במזרח, ובגינאה ובגינאה ביסאו בדרום. המדינה כוללת בתוכה את גמביה כמובלעת. סנגל קיבלה את עצמאותה מצרפת ב-1960 והיא נחשבת לדגם של דמוקרטיה יציבה באפריקה הסאב‑סהרית. מעל ל‑90% מאוכלוסייתה מוסלמים.


האסלאם הגיע לאזור במאה ה‑11. במאה ה‑14 בלטה אימפריית ג'ולוף. מהמאה ה‑15 נאבקו מעצמות אירופאיות על החוף, ועד שהצרפתים השתלטו ב‑1677 סחרו באזור בעבדים. דקר הוכרזה בירת המושבה הצרפתית של מערב אפריקה ב‑1902. ב‑1959 הוקמה הפדרציה של מאלי עם סנגל, אך היא התפרקה ב‑1960 והמדינות הכריזו על עצמאות נפרדת.


ליאופולד סדאר סנגור נבחר כנשיא הראשון בספטמבר 1960. ראש הממשלה מַמָדוּ דִייַה ניסה לבצע הפיכה ב‑1962, אך נכשל ונקבעה חוקה שהעצימה את סמכויות הנשיא. ב‑1980 פרש סנגור והיורש היה עבדו דיוף. סנגל יצרה קונפדרציה עם גמביה ב‑1982, אך האיחוד פוזר ב‑1989.

בבחירות 2000 נבחר עבדוליי ואד, שהחליף שלטון שנמשך כ‑40 שנה. ואד נבחר שנית ב‑2007 והוחלף במאקי סאל ב‑2012. ב‑2002 טבעה המעבורת MV Le Joola עם כ‑2,000 נוסעים, ואירוע זה גרם למשבר פוליטי ולהתפטרות בכירים בממשלה.


בדרום‑מערב, באזור קאזאמאנס, מתקיים מאז 1982 מאבק לא רציף בין הממשלה לבין קבוצות בדלניות של העם ג'ולה. המורדים טוענים לקיפוח אתני וכלכלי. נחתם הסכם חלקי ב‑2004, אך יש עדיין תקריות אלימות.


מחלת האיידס החלה להופיע באמצע שנות ה‑80, והמקרה הראשון אובחן ב‑1986. הממשלה הגיבה במהירות עם תוכנית לאומית בשם SIDA. התוכנית קידמה שימוש בקונדומים, בדיקות וייעוץ חסויות, שיתופי פעולה עם מנהיגי דת, וסקרים אזוריים. התגובה המוקדמת עזרה לשמור על שכיחות נמוכה יחסית של המחלה בסנגל.


סנגל נמנית עם המדינות שהממשל בהן עבר באופן חלק לדמוקרטיה רב‑מפלגתית. העיתונות חופשית והממשל ער למשמעת דמוקרטית. חוק הביזור משנת 1997 העביר סמכויות לרשויות מקומיות. המבנה השלטוני הוא נשיאותי למחצה: נשיא נבחר בבחירות ישירות למשך חמש שנים, ומוגבל לשתי כהונות. הפרלמנט הוא אספה לאומית חד‑בית בת 150 חברים. המערכת המשפטית שונתה מספר פעמים, והמועצה החוקתית בודקת בחירות וחוקתיות חוקי המדינה.


סנגל היא מדינה חקלאית ענייה. החקלאות מעסיקה כ‑77% מהעובדים, אך תורמת רק כ‑18.3% לתוצר הלאומי. הגידולים העיקריים הם בוטנים, כותנה, דוחן, תירס, ירקות ומשק חי. ענפי דיג ותעשיות עיבוד מזון משמעותיים גם הם. מאז אמצע שנות ה‑2000 נפתחו מכרות זהב מקומיים, אך השפעתם המיידית על התושבים מוגבלת.

האבטלה גבוהה: ב‑2007 הוערכה בכ‑48%. סנגל משמשת גם כנתיב מעבר לסחר בסמים במערב אפריקה. רבים מנסים להגר לאירופה בסירות קטנות, ותהליך ההגירה מסוכן.

למעלה מ‑50% מתקציב המדינה תלוי בתרומות חיצוניות, בראשן צרפת והאיחוד האירופי. המטבע הוא הפרנק‑CFA, אשר מקובע ביחס לאירו בשער של 655.957 פרנקים לאירו.


המדינה שוכנת לחופי האטלנטי. הנקודה המערבית ביותר של היבשת, חצי האי קאפ‑וֶר (Cap‑Vert), נמצאת בסנגל ובו נמצאת בירתה דקר. שטח המדינה כ‑196,190 קמ"ר, מעט פחות מבריטניה. פני השטח הם מישוריים בדרך כלל. הנקודה הגבוהה ביותר היא 581 מטר בדרום‑מזרח.

נהרות רבים יוצרים לגונות חופיות מלוחות. לגונות אלה משמשות סביבת טבע חשובה לדגים וציפורים.


האקלים משתנה מצפון לדרום. בקזאמאנס בדרום‑מערב שורר אקלים טרופי עם עד כ‑1,500 מ"מ גשם שנתי. בדקר כמות המשקעים הממוצעת היא כ‑600 מ"מ. צפון המדינה משתייך לאזור הסאהל, מדברי‑למחצה. רוב הארץ מכוסה סוואנה, עם יער גשם בדרום‑מערב.


הכוחות המזוינים של סנגל כוללים כ‑17,000 חיילים, חיל אוויר, חיל ים וז'נדרמריה. הרבה אימונים וציוד מגיעים מצרפת וארצות הברית.


אוכלוסיית סנגל מונה כ‑17.7 מיליון תושבים (אומדן 2022). כ‑70% חיים בכפרים, אך הערים גדלות. דקר וסביבתה מאכלסים כ‑2.4 מיליון איש.

הקבוצה האתנית הגדולה היא הוולוף (כ‑43%). קבוצות בולטות נוספות הן הפולה וכ‑הסֶרֶר. השפה הרשמית היא צרפתית, אך מדוברים עד 36 שפות; וולוף משמשת כשפה משותפת. אסלאם מהווה כ‑92, 94% מהאוכלוסייה. אחוז הבערות (אנשים שאינם יודעים לקרוא ולכתוב) עומד על 58.1%.


מאז העצמאות שונתה החלוקה המנהלית מספר פעמים. בשנת 2009 היו בסנגל 14 מחוזות, 45 נפות ומאות קהילות כפריות ועירוניות. הכפרים וראשיהם מהווים את התשתית המקומית של השלטון.

סנגל היא מדינה במערב אפריקה ליד האוקיינוס. בתוך סנגל יש מדינה קטנה שנקראת גמביה.

המדינה קיבלה חירות מצרפת ב‑1960. הבירה שלה היא דקר. רוב האנשים בסנגל הם מוסלמים. דת זו נקראת אסלאם (היא אמונה שמלווה אנשים רבים שם).


לפני שנים רבות היו במרחב ממלכות כמו ג'ולוף. אחרי כן באו סוחרי אירופה. במשך תקופה ארוכה שלטה צרפת. בשנות ה‑50 התחילה הדרך לעצמאות.


בסנגל היה נשיא ראשון בשם סנגור. היו ניסיונות הפיכה שנכשלו. במשך השנים התקיימו בחירות והתחלפו נשיאים.


בדרום‑מערב יש חבל בשם קאזאמאנס. שם מתגלעים לפעמים קרבות בין מורדים לממשלה. זה קשור גם להרגשה של קבוצת אנשים שהם מופלים.


בשנות ה‑80 הופיעה מחלה קשה בשם איידס. הממשלה פעלה מהר. היא עזרה בבדיקות, בהסברה ובשימוש באמצעי מגן. כך המחלה נשארה פחות נפוצה מאשר במדינות אחרות באזור.


סנגל היא דמוקרטיה. דמוקרטיה פירושה שאנשים בוחרים את מנהיגיהם בבחירות. יש נשיא שנבחר ישירות, ויש פרלמנט עם חברים שנבחרים גם כן.


רבים בסנגל עובדים בחקלאות. החקלאות נותנת פחות כסף למדינה מאשר כמות האנשים שעובדים בה. הגידולים העיקריים הם בוטנים, תירס וירקות. יש גם דיג ותעשייה קטנה. בשנים האחרונות מצאו גם זהב בחלקים מהמדינה.

הרבה כסף למדינה מגיע מתרומות של מדינות אחרות. המטבע של סנגל נקרא פרנק‑CFA.


המדינה שטוחה ברובה. הנקודה המערבית של אפריקה נמצאת בסנגל, שם גם דקר. בצפון יש אזור יבש ונקי ממשקעים שנקרא סאהל. בדרום‑מערב יש אזור טרופי שיכול לקבל הרבה גשם.


לסנגל יש כ‑17,000 חיילים. מדינות כמו צרפת וארצות הברית עוזרות לה באימונים ובציוד.


חיים בסנגל כ‑17.7 מיליון בני אדם. רובם גרים בכפרים, אך הערים גדלות. הקבוצה הגדולה ביותר היא הוולוף. יש גם פולה וסרר וקבוצות נוספות. האזרחים מדברים צרפתית ושפות מקומיות רבות.


המדינה מחולקת לאזורים וליישובים. ישנן רשויות מקומיות שמנהלות עניינים קרובים לאנשים בכפרים ובערים.