סנטיאגו דה צ'ילה

סנטיאגו דה צ'ילה, או סנטיאגו בקיצור, היא בירת צ'ילה ומרכז הכלכלה והתרבות. העיר שוכנת בלב העמק המרכזי של המדינה. לפי מפקד 2017 גרו בה 6,160,040 תושבים, כשליש מאוכלוסיית המדינה.

סנטיאגו נוסדה ב-12 בפברואר 1541 על ידי הכובש הספרדי פדרו דה ואלדיביה. השם המקורי היה "Santiago de Nueva Extremadura"; סנטיאגו פירושו יעקב הקדוש. טקס ההקמה נערך על גבעת סנטה לוסיה. הנהר ריו מאפוצו חצה את האזור ויצר אי שבו הוקמו המבנים הראשונים. תבנית שתי וערב נקבעה מוקדם, ובמרכז ניצבה כיכר פלאסה דה ארמאס.
מתיישבים ספרדים נתקלו בהתקפות של בני המאפוצ'ה, ולכן ההתיישבות נשארה קטנה במשך שנים. עד סוף המאה ה-16 חיו בסנטיאגו מעט מאות ספרדים, עובדים אינדיאניים ומסטיסים (אנשים מבני תערובת אירופאים ואינדיאנים). במשך כ-300 שנה צ'ילה הייתה פריפריה של האימפריה הספרדית, כפופה לפרו.
בסוף המאה ה-18 החלו פרויקטים לשיפור העיר: שליטה בשיטפונות, שיפור הדרך לוולפראיסו ושיפורים אזרחיים. בתחילת המאה ה-19 חיו כאן כ-30,000 תושבים. אחרי העצמאות האוכלוסייה גדלה במהירות עד כ-100,000 תושבים. רכבת וטלגרף קישרו את סנטיאגו לוולפראיסו, ואליטה מקומית בנתה ארמונות והביאה השפעות אירופיות. עד 1875 הגיעו כ-150,000 תושבים בעקבות הגירה פנימית.
התיעוש המהיר אחרי מלחמת העולם השנייה יצר מקומות עבודה בעיר, אך הביקוש ללינה ולתעסוקה המשיך לעלות. בשנות ה-60 נוצרו בשולי העיר שכונות עוני, שניצבו מול פרברים עשירים במזרח העיר. בתחילת שנות ה-70 נבחרה ממשלה סוציאליסטית בראשות סלבדור איינדה. בשנת 1973 הצבא הפיל את ממשלתו, ותחת שלטון אוגוסטו פינושה הוטמעו מדיניות כלכלית ושינויים חברתיים דרסטיים.
תקופת ההפיכה והמשטר שלאחריה פגעה בחלק ממבני הממשל, כולל משכן הנשיא (Palacio de la Moneda), ונותרה מורשת כלכלית שדחקה לצריכה פרטית. עידוד הצריכה וגדילת מספר המכוניות החריפו את זיהום האוויר. ערפיח כבד מכסה לעיתים את העיר והפרברים, ומזכיר ערים תעשייתיות אחרות.

האקלים בסנטיאגו הוא אקלים ים תיכוני. בקיץ (נובמבר עד מרץ) חם ויבש, ולעיתים הטמפרטורה מגיעה עד 35°C. בחורף (יוני עד אוגוסט) גשום; הטמפרטורה המקסימלית כ-15°C והמינימלית קרובה לנקודת הקיפאון. כמות המשקעים הממוצעת היא כ-360 מ"מ לשנה.
בחורף מתפתחת לעיתים בעיית ערפיח, בגלל משטר רוחות בעמק בו שוכנת העיר. הממשלה מנסה להקטין זיהום זה דרך תמריצים לתעשיות לעבור לאזורים אחרים, אך התוצאות מוגבלות. בעיה נוספת היא זיהום מי נהר ריו מאפוצו משפכים תעשייתיים, ביוב ביתי ושפכים ממכרות. המדינה מטפלת בבעיה באמצעות חקיקה והקמת מתקני טיהור.


רוב האתרים ההיסטוריים מרוכזים במשולש בין נהר ריו מאפוצו, הדרך Vía Norte Sur והשדרה Avenida del Libertador General Bernardo O'Higgins (האלאמדה). כיכר פלאסה דה ארמאס מהווה את מרכז העיר הישן.


בלה ויסטה נמצאת צפונית לריו מאפוצו, למרגלות הר סן קריסטובל. הפרבר היה מקום מגוריו של המשורר פבלו נרודה, זוכה פרס נובל.

שכונת ברזיל הממוקמת מערבית ל-Vía Norte Sur היא שכונה מסורתית המשובחת שעוברת תחייה תרבותית.

הפארק גדול בצפון העיר. בראש הר סן קריסטובל (גובה 863 מטר) ניצב פסל הבתולה מרים, במתנה מממשלת צרפת. אפשר להגיע לפסגה ברכבל (רכבל הרכבת העליונה), באוטובוס או ברגל. מהפסגה נשקף נוף של העיר בימים ללא ערפיח. בסמוך יש גן חיות, גן בוטני ובריכת שחייה.

סנטיאגו היא בירת צ'ילה. היא נמצאת בעמק במרכז המדינה. בשנת 2017 חיו שם 6,160,040 אנשים.

העיר נוסדה ב-12 בפברואר 1541. המייסד היה פדרו דה ואלדיביה, כובש ספרדי. השם סנטיאגו אומר "יעקב הקדוש". העיר הוקמה על גבעת סנטה לוסיה. הנהר ריו מאפוצו חצה את המקום והיה חשוב להתיישבות. בתחילה היו התקפות של שבט המאפוצ'ה, לכן העיר נותרה קטנה.
עם הזמן העיר גדלה. הגיעו רכבות וקווים חשובים. בסוף המאה ה-20 היו חילוקי דעות ושינוי שלטון. הנשיא סלבדור איינדה הודח. אחר כך שלט אוגוסטו פינושה תקופה קשה.

בסנטיאגו יש אקלים ים תיכוני. זה אומר קיץ חם ויבש וחורף גשום. בקיץ יכול להיות עד 35 מעלות צלזיוס. בחורף הטמפרטורה ביום בדרך כלל כ-15 מעלות. לפעמים יש ערפיח, שזה אוויר עם זיהום. גם נהר ריו מאפוצו מזוהם משפכים. הממשלה בונה מתקני טיהור כדי לנקות מים.

מרכז העיר כולל את כיכר פלאסה דה ארמאס. בבלה ויסטה גר המשורר פבלו נרודה. פארק מטרופוליטנו גדול ומקסים. על הר סן קריסטובל יש פסל של הבתולה מרים, במתנה מצרפת. אפשר לעלות ברכבל, באוטובוס או ברגל. בפארק יש גן חיות, גן בוטני ובריכת שחייה.