סנסקריט (בסנסקריט: संस्कृतम्; מילולית: "השפה המלוטשת") היא שפה הודו-ארית (קבוצת שפות שמקורה בתת-היבשת ההודית). היא אחת מ־23 השפות הרשמיות בהודו, ושפה רשמית במדינת אוטראקהאנד. השפעתה ניכרת בשפות הצפוניות שהתפתחו ממנה, ובחלק מאוצר המילים של השפות הדרומיות. בתקופות שונות כתבו אותה בכתבים שונים, וכיום נהוג להדפיס ספרים בסנסקריט בכתב הדוונאגרי. סנסקריט נחשבת שפה מתה, כלומר אין לה דוברים ילידיים.
השפה שימשה כשפה ליטורגית של הוודות (כתבים דתיים רבי‑השפעה), וכן כשפת שירה, דת, פילוסופיה ומדע. מלומדים מאזורים שונים בתת-היבשת דיברו והתווכחו ביניהם בסנסקריט, שהפכה ל"לינגואה פרנקה" (שפה משותפת לתקשורת בין דוברי אזורים שונים). החיבורים העתיקים ביותר הם הוודות, שחוברו בנוסח וודי שונה מהסנסקריט הקלאסי. בשלב הקלאסי קבע המדקדק הגדול פניני את כללי הדקדוק, אך לאורך הדורות נוצרו גם גרסאות מקומיות ושינויים.
ברשות הסנסקריט יש חיבורים אקדמיים וטכניים רבים, כולל מדריכים לטיפול בסוסים ומדריכי בישול. יש לה יותר טקסטים משלה מאשר ללטינית וליוונית יחד, חלקם הועברו בעל פה בצורה מסורתית. מאות מיליוני בני אדם משננים מנטרות בסנסקריט מדי יום, ורבים לומדים ומבצעים חיבורים עתיקים לשירה ולפילוסופיה. קיימות קבוצות שמנסות להחיות את השפה ולהפכה לשפה מודרנית יומיומית, בדומה למודל של אליעזר בן-יהודה בחידוש העברית.
סנסקריט (संस्कृतम्) פירושו "השפה המלוטשת". זו שפה עתיקה שמקורה בהודו. היום היא אחת מהשפות הרשמיות של הודו.
את הסנסקריט כתבו בכתבים שונים. היום מדפיסים אותה בדרך כלל בכתב דוונאגרי. זאת לא שפה של אנשים שדיברו בה בילדותם, לכן קוראים לה "שפה מתה" (אין דוברים ילידיים).
סנסקריט הייתה שפת הוודות. הוודות הן ספרים דתיים מאוד ישנים. בסנסקריט נכתבו גם שירים, ספרי מדע ומדריכים כמו איך לטפל בסוסים ואיך לבשל.
מאות מיליוני אנשים משננים מנטרות בסנסקריט כל יום. יש אנשים שמנסים להחיות את השפה ולהשתמש בה גם היום, בדומה לאדם בשם אליעזר בן-יהודה שחידש את העברית.
תגובות גולשים