חורבת סעדון הוא אתר ביזנטי לא חפור בנגב הצפוני, על הגדה הדרומית של נחל סעדון.
האתר נמצא כ-8 ק"מ מדרום-מערב לחלוצה וכ-4 ק"מ מצפון-מזרח לרחובות בנגב. השם 'סעדון' הוא עיברות של השם הערבי ח'רבת א-סעדי. אברהם נגב הציע לזהות את השם עם Soudanon המוזכר בפפירוס 79 מניצנה, וקשר אותו לשם נבטי ('נבטים', עם ערבי קדום באזור).
בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 ביקרו באתר חוקרים אירופאים. ב-1914 סקרו את המקום תומאס אדוארד לורנס ושר צ'ארלס וולי. הם שמו לב שאין חומת עיר, ולכן הניחו שמדובר בפרבר של חלוצה. הם תיארו באר ושני מאגרי מים ולא מצאו כנסיות. בשנים 1984, 1985 סקרו את האתר ריכב רובין ויוסף שרשבסקי.
השטח משתרע על כ-30 דונם. נראה שהאתר לא נבנה לפי תכנון עירוני מחמיר: בתי מגורים צמודים החולקים חצרות עם בורות מים. זוהו שתי כנסיות קטנות במזרח ובמערב, ואולי כנסייה גדולה בדרום. לאורך נחל סעדון ובנחלים הסמוכים נתגלו שרידי מערכות חקלאיות, סכרים ובורות מים.
רובין ושרשבסקי סברו שהכלכלה נשענה על גידולי דגנים ועצי פרי. הם זיהו מכלאות שהכילו כנראה צאן וגמלים, וכן כבשן סיד (תנור לייצור סיד). הממצאים מהסקר מתוארכים לתקופה הביזנטית, מהמאה ה-4 עד ה-7 לספירה, ולא נמצא ממצא נבטי. מאחר שלא נעשתה חפירה ארכאולוגית מסודרת, עדיין לא ברור אם היישוב הביזנטי הוקם על שרידי ישוב נבטי קודם. זהו היישוב הקטן ביותר מבין היישובים הביזנטיים בנגב.
חורבת סעדון הוא אתר ישן בנגב הצפוני. הוא יושב על הגדה הדרומית של נחל סעדון.
האתר נמצא כ-8 ק"מ מדרום-מערב לחלוצה וכ-4 ק"מ מצפון-מזרח לרחובות בנגב. השם 'סעדון' הוא גרסה עברית של השם הערבי ח'רבת א-סעדי.
בסוף המאה ה-19 חוקרים אירופאים ביקרו במקום. ב-1914 בדקו את האתר תומאס אדוארד לורנס ושר צ'ארלס וולי. הם ראו באר ושני מאגרי מים. בשנות ה-80 סרקו את האתר ריכב רובין ויוסף שרשבסקי.
השטח כ-30 דונם. יש בתים צמודים וחצרות עם בורות מים. נמצאו שתי כנסיות קטנות ואולי כנסייה גדולה. (כנסייה היא מקום תפילה של נוצרים.)
ליד האתר יש סכרים ובורות מים חקלאיים. מצאו גם מכלאות לבעלי חיים וכבשן סיד. (כבשן סיד הוא תנור שמייצר סיד.)
כל הממצאים מתאימים לתקופה הביזנטית, מהמאה ה-4 עד ה-7 לספירה. לא נמצאו ממצאים נבטיים. במקום עדיין לא נערכה חפירה ארכאולוגית מסודרת.
תגובות גולשים