הרב סעדיה בן יוסף היה מחכמי תימן במאה ה־16. הוא היה רבה של העיר ג'יבלה והיה פייטן, כותב פיוטים, שירי תפילה.
מידע על חייו מועט. הוא מופיע בספר "המוסר" של זכריה אלצ'אהרי, שבו מתוארים קהילות ואנשים שפגש בנסיעותיו.
על פי אלצ'אהרי, סעדיה היה בקי בתנ"ך (המקרא), בש"ס (התלמוד), וברמב"ם (חיבורי הרמב"ם). הוא גם ידע את פירושי רס"ג (פירושים של פרשן זה). לפי תיאורו, סעדיה חי בצנעא בזמן הרדיפות האנטי־יהודיות של 1568, ובהמשך גר בג'יבלה.
חיבר כמה פיוטים, וחלק מהם פורסמו על ידי אברהם צבי אידלסון בספרו "שירת תימן".
הרב סעדיה בן יוסף חי בתימן במאה ה־16. הוא היה רבה של ג'יבלה ופיּטן, כותב שירי תפילה.
מעט ידוע על חייו. הוא מוזכר בספר "המוסר" של זכריה אלצ'אהרי, שכתב על קהילות שראה בנסיעותיו.
אלצ'אהרי כותב שסעדיה ידע את התנ"ך (הספרים הקדושים), את הש"ס (התלמוד), ואת הרמב"ם (ספרים של רב חשוב). הוא חי בצנעא בזמן תקופה קשה לשנת 1568, ואז עבר לג'יבלה.
הוא כתב כמה שירי תפילה. חלק מהם נדפסו בספר "שירת תימן".
תגובות גולשים