ספק שירותי אינטרנט

ספק אינטרנט או ספק הגישה לאינטרנט (ISP, ראשי תיבות של Internet Service Provider) הוא הגוף שמאפשר למשתמשים להתחבר לרשת העולמית.

חיבור לאינטרנט כולל שלושה שלבים ברורים. השלב הראשון הוא שלב הגישה, שבו מתבצע הקישור בין המשתמש לספק ההולכה. טכנולוגיות לחיבור כוללות Dial-up (חיבור איטי דרך קו טלפון), ADSL (אינטרנט מהיר דרך קווי טלפון), חיבור באמצעות כבלים וטכנולוגיות נוספות כמו ISDN ו-Frame Relay. יש גם מיתוג מנות ו-ATM (Asynchronous Transfer Mode), שיכולים להקנות קצבי תקשורת גבוהים.

השלב השני הוא שלב הניתוב, שבו מפנים את התעבורה לשירות המבוקש. השלב השלישי הוא הקשר בין ספק שירותי האינטרנט של הלקוח לרשת האינטרנט הרחבה.

בישראל פעלו מסורתית שתי חברות שסיפקו תשתית פיזית עיקרית: בזק (דרך קווי טלפון באמצעות ADSL) והוט (באמצעות תשתית כבלים). בשנים האחרונות נוספו ספקיות סיבים אופטיים מהירות כמו פרטנר, סלקום ו-Unlimited. בנוסף קיימים כ־40 גופים המציעים שירותי אינטרנט כלליים, כולל דואר אלקטרוני פרטי, סינון דואר זבל, הגנה מפני וירוסים ואחסון אתרים.

שלוש ספקיות הגישה הראשונות בישראל היו קו מנחה, דאטהסרב ואקטקום, שהוקמו ב-1993. כמו כן פועל מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי (מחב"א) שמספק שירותי אינטרנט למוסדות אקדמיים.

ספק אינטרנט (ISP) הוא גוף שעוזר להתחבר לאינטרנט.

החיבור לאינטרנט נעשה בשלושה שלבים. בשלב הגישה מתחברים מהבית לספק. יש חיבורים איטיים כמו Dial-up (דרך הטלפון). יש חיבורים מהירים יותר כמו ADSL (אינטרנט דרך קו הטלפון) וכבלים. יש גם טכנולוגיה שנקראת סיבים אופטיים. בשלב הניתוב מובילים את החבילות ליעדן. בשלב השלישי מחברים בין ספק הלקוח לרשת העולמית.

בעבר היו בעיקר שתי תשתיות מרכזיות: בזק (ADSL) והוט (כבלים). היום יש חברות שמציעות סיבים אופטיים, למשל פרטנר, סלקום ו-Unlimited. יש בערך 40 חברות שמספקות שירותים כמו דואר אלקטרוני, סינון דואר זבל ואחסון אתרים. שלוש הספקיות הראשונות היו קו מנחה, דאטהסרב ואקטקום, והוקמו ב-1993. מחב"א נותן אינטרנט למוסדות האקדמיים.