ספקטרופוטומטר הוא מכשיר שנמדדת בו בליעת האור של תמיסה באורכי גל שונים. אורכי גל הם 'צבעים' שונים של אור, ולכל חומר יש תחומי בליעה שונים. מקור אור שולח אלומת אור אל מנסרה. מנסרה היא גוף שקוף שמפרק את האור לבין אורכי גל שונים. על ידי סיבוב המנסרה בוחרים את אורך הגל שמתקרב אל סדק. האור עובר דרך הסדק אל הדוגמה; החומר בדוגמה בולע חלק מהאור. גלאי מודד את עוצמת האור שעברה, ומשווים אותה לעוצמה שנכנסה. היחס בין השתיים נקרא "העברה".
בספקטרופוטומטר יש בדרך כלל מקור אור, אמצעי לבחירת אורך גל (כמו מנסרה), תא לדוגמה וגלאי. בעבר מדדו לאורך גל אחד בלבד. במכשירי סריקה מודדים טווח של אורכי גל, וכך אפשר לחשוף מאפיינים לא מזוהים של החומר (בדיקה איכותנית). רוב המכשירים עובדים בתחום העל-סגול והאור נראה. יש גם מכשירים לתחום התת-אדום.
חישובי ריכוזים מתבססים על חוק בר-למברט. חוק זה קובע שאומדן הבליעה גדל ביחס לריכוז החומר. בפירוש פשוט: ככל שיש יותר חומר בתמיסה, היא בולעת יותר אור. בחישוב מופיעים מקדם הספיחה (תלוי באורך גל), אורך התא שבו עובר האור, וריכוז החומר.
בעזרת מדידת הבליעה מעריכים את ריכוז תאי החיידק לפי העכירות. ככל שעולה הבליעה, יש יותר תאים בתמיסה. יתרון השיטה שהיא מהירה, והתוצאות מתקבלות בתוך דקות. חסרונות: השיטה לא מבחינה בין תאים חיים לתאים מתים. היא גם רגישה רק כאשר יש הרבה חיידקים, סביב עשרה מיליון חיידקים במיליליטר.
ספקטרופוטומטר מודד כמה אור נעלם בתוך נוזל. נוזל עם חומר נקרא תמיסה. מקור אור שולח קרן אל מנסרה. מנסרה היא גוף שמפזר את האור לצבעים שונים. בוחרים צבע אחד שעובר דרך סדק אל התמיסה. התמיסה בולעת קצת אור. גלאי בודק כמה אור עבר.
למכשיר יש מקור אור, מנסרה, תא לדוגמה וגלאי. מדידה של כמה אור נבלע עוזרת להבין איזה חומר יש ומה ריכוזו.
כשהתמיסה עכורה יותר יש יותר חיידקים. זה מאפשר להעריך את כמות החיידקים במהירות, בתוך דקות. חסרון: לא יודעים אם החיידקים חיים או מתים. השיטה עובדת רק כשיש הרבה חיידקים, למשל עשרה מיליון בחיידקים במיליליטר.
תגובות גולשים