ספר יונה הוא הספר החמישי בספרי תרי עשר בתנ"ך. תרי עשר הם ספרי הנביאים הקטנים.
הספר מחולק לשני חלקים: על השליחות הראשונה ועל השליחות השנייה.
האל מצווה על יונה בן אמתי לנבא לנִינְוֵה, בירת אַשּׁוּר, על חורבן אם לא יחזרו בתשובה. "לחזור בתשובה" פירושו לשנות התנהגות ולחדול מחטאים. יונה מתנגד. הוא בורח בנמל יפו לכיוון תרשיש (כנראה טרסוס). בים פרצה סערה. המלחים הטילו גורלות כדי לבדוק מי האשם, והגורל הראה על יונה. כששאלו אותו, יונה אמר שהוא בורח מה' וביקש שיזרקו אותו לים. המלחים עשו זאת כדי להרגיע את הסערה.
דג גדול בלע את יונה, והוא שהה בקרבו שלושה ימים ולילות. שם יונה התפלל והודה לאל וביקש סליחה. לאחר מכן האל הציל אותו והשיב אותו ליבשה, ושלח אותו שנית לנינוה. יש מחלוקת בין פרשנים אם זה אירע כנס או כמראה נבואה.
פרק ב' מציג תפילה של יונה בתוך הדג. לשון התפילה כוללת גם הודיה על הצלה, וזה עורר שאלות אצל פרשנים. היו שאמרו שהתפילה הוספה מאוחר יותר, ואחרים ראו בה אירוניה.
יונה מודיע שהעיר תיהפך בתוך ארבעים יום. תושביה, כולל המלך, נמנעו מחטא, צמו והתפללו. האל מחל להם והעיר לא נהרסה. יונה כעס ורצה למות. לפי מדרשי חז"ל, כעסו נבע מפחד שיאמרו עליו נביא שקר, ומפני דאגה שאחרי החנינה בני אשור יזיקו לישראל.
יונה בנה סוכה במדבר. האל נתן קיקיון, שיח שצל עליו. תולעת אכלה את הקיקיון. חום השמש גרם ליונה לרצות שוב את המוות. אז האל דיבר איתו.
המקרא מציג את תשובת נינוה כתשובה מלאה, אך חז"ל נחלקו בהערכת כנותה. יש טענות שקיימת השפעה פולמוסית בנוגע ליחס היהודי-נוצרי.
הסיפור מדגיש רעיון מרכזי בתורת הנבואה: נביאי אמת מצפים שאחרים ישתנו, ולכן נבואת חורבן יכולה להיהפך כשהעם חוזר בתשובה. המסר אוניברסלי: גם אומה זרה יכולה להינצל על ידי תשובה. הספר מדגיש התייחסות רחמנית של האל, ונותן דמות אוהדת למלחים הגוים.
היו פרשנויות רבות למגמת הספר. חוקרים דנו בשאלות של פולמוס עם בני תקופות שונות ובמטרה דידקטית או מוסרית של הסיפור.
מועד חיבור הספר שנוי במחלוקת. יש מילים וביטויים בספר שקרובים לשפה של ימי בית שני ולשפת חז"ל. רוב החוקרים מייחסים את חיבורו לתקופה מאוחרת אחרי המאה ה-5 לפנה"ס. חלק מאוחרים יותר מציעים מאה-3 או מאה-2 לפנה"ס. מיעוט חוקרים טוען לכתיבה בתקופת בית ראשון. יש גם המציעים שהספר נכתב בתחילת תקופת בית שני.
כמה ביטויים וניבים מהספר נכנסו לשפת היומיום והם מוכרים במסורת המספרת על יונה.
ספר יונה הוא אחד מספרי התורה בתנ"ך.
יש בו שני חלקים. בחלק הראשון יונה בורח. בחלק השני יונה חוזר לנינוה.
האל ציווה על יונה ללכת אל נינוה. יונה לא רצה. הוא עלה על ספינה ונסע. באמצע הים פרצה סערה. המלחים הטילו גורל. הגורל ציין את יונה. הם זרקו את יונה לים.
דג גדול בלע את יונה. יונה נשאר שלושה ימים ובלילות בתוך הדג. שם הוא התפלל וביקש סליחה. אחרי כן הדג הקיא אותו ליבשה.
יונה התפלל בתוך הדג. חלק מהפרשנים אומרים שהתפילה הושמעה במציאות. אחרים אומרים שזה היה חזון או הוספה מאוחרת.
יונה הלך לנינוה ואמר שהעיר מחכה להיפגע. אנשי העיר והמלך צמו והתחרטו. האל מוחל להם. יונה כעס והתעצבן.
יונה ישב במדבר ובנה סוכה. עלה שם שיח גדול שצל עליו. תולעת אכלה את השיח. היונה התעצב בגלל החום.
העיר נינוה חזרה בתשובה. יש חילוקי דעות אם החזרה הייתה אמיתית או חלק מפולמוס.
הסיפור מדבר על מחילה. הוא מראה שגם אנשים זרים יכולים לשנות את דרכיהם ולזכות לסליחה.
חוקרים לא מסכימים מתי נכתב הספר. חלקם אומרים בתקופת בית שני. אחרים אומרים מוקדם יותר.
תגובות גולשים