ספר נחמיה

ספר נחמיה נחשב על ידי המסורת כהמשך ספר עזרא ולא כספר עצמאי. הספר מתאר בעיקר את שיקום היישוב היהודי בארץ בתקופת ראשית בית המקדש השני, במאה ה-6 לפני הספירה בערך.


נחמיה בן חכליה, שר המשקים של המלך ארתחששתא, שומע על מצבן של ירושלים וחושש. שיבת ציון (חזרת יהודים לארץ אחרי גלות) עדיין לא השיבה את חומות העיר. המלך שולח את נחמיה ליהודה כדי לעזור, ונותן לו משאבים ולוּזמן לשהות בירושלים.


נחמיה מסתייר בלילה בחומות החרבות ומארגן את העם לבנייה. אויבים מקומיים כמו סנבלט וטוביה מתלוננים, אך העם, כאשר כל משפחה אחראית על חלק בחומה, מסיים את העבודה.


כשהאויבים מנסים לחבל בבנייה, נחמיה מחמש את הבונים. הם יוצאים לעבוד ובו בזמן מגנים על העיר, וכך מנעו התקפות ותכסיסים.


נחמיה מתמודד עם מצוקה כלכלית. רבים נאלצו למכור את ילדיהם לעבדות בגלל חובות. נחמיה נוקב בעשירים, דורש שינוי והם מסכימים לתקן את המצב.


צדדים עוינים שולחים מסרים מזויפים ומאיימים. היו גם נביאי-שקר (נביאים שאומרים דבר שאינו אמת) שניסו להפחיד את נחמיה. הוא לא נכנע ומתפלל שהאמת תיצא לאור.


נחמיה מאייש שערים ומעודד הגירה חיובית לעיר. הוא בודק רשימות עולים מתקופת זרובבל ומעודד מעבר של חלק מהיהודים לירושלים.


עזרא קורא את התורה לקהל הרחב ביום ראש השנה. הלוויים מסבירים את הטקסט, והקהל נחרד כשמגלה שלא תמיד שמרו על המצוות. לאחר קריאה זו העם מחיה מנהגים כמו חג הסוכות.


הלוויים ויתרו על חטאיהם והתחרטו על נישואים לנשים זרות. ראשי העם כורתים אמנה המחייבת שמירה על שבת, מתנות לכהנים, והפרדה מעמים זרים.


נחמיה ועזרא מובילים חנוכת החומה בשירי תודה, עם קרבנות וזכירה להתרחק ממנהגים זרים.


נחמיה מתאר קשיים נוספים: קשרים פוליטיים בעייתיים, חוסר תמיכה בלוויים, חילולי שבת ונישואים עם זרים. הוא מתקיף את התופעות ומנסה להחזיר את הציבור לשמירת התורה.


במסורת חז"ל נחמיה נחשב להמשך עזרא. חלקים משני הספרים חופפים, והחלוקה ביניהם היא מאוחרת. הגמרא מציינת שספר נחמיה לא הופרד כי המחבר השיב לעצמו כבוד.


לפי המסורת, נחמיה עצמו כתב חלקים רבים מהספר. תיארוך מסורתי מציב את סיום הכתיבה במאה ה-4 לפני הספירה לפי זיהוי מלכים. במחקר יש ויכוח ארוך; חלקים שונים של הספר נכתבו או נערכו בתקופות שונות, בין המאה ה-6 למאה ה-2 לפני הספירה.


הספר כולל שלושה תיאורים מפורטים של החומות, שערים ומגדלים. התיאורים מסודרים בסדר מסוים ועוזרים לחוקרים לשער מיקומים של אתרים, למרות שממצאים ארכיאולוגיים מלאים מצומצמים.

נחמיה הוא ספר על חזרת יהודים לבניית ירושלים אחרי גלות. גלות (שהיית עם בארץ אחרת) נגמרה וחוזרים הביתה.


נחמיה היה שר חשוב אצל המלך ארתחששתא. הוא שמע שירושלים חרבה ועבר לשקם אותה.


נחמיה בדק את החומות בלילה. העם עבד ביחד ובנה את החומות. כל משפחה בנתה חלק קטן.


אויבים ניסו להפריע. נחמיה ארגן את הבונים גם לשמור על העיר.


רבים היו עניים וחייבים כסף. נחמיה דרש מהעשירים להפסיק לקחת ילדים לעבודה.


אויבים שלחו אגרות ושקרים. היו גם נביאי-שקר (נביא שאומר שקר). נחמיה לא נבהל.


נחמיה מינה אנשים לשערים. הוא בדק רשימות של עולים מתקופת זרובבל.


עזרא קרא את התורה לציבור. הלוויים (שמרים על התורה) הסבירו את הדברים. העם בכה ואז שמח וחגג סוכות.


העם התחרט על נישואים עם נשים זרות. הם חתמו על אמנה לשמור שבת ולהשיב דברים לכהנים.


חגגו את סיום החומה בשירה ובהודיה. הם גם הרחקו מנהגים זרים.


נחמיה זיהה בעיות נוספות בעיר. הוא הטיף לשמור על התורה והקהילה.