גניזת קהיר

גניזת קהיר, או הגניזה הקהירית, היא אוסף גדול של כתבי יד יהודיים משנים שונות, מן המאה ה־9 ועד המאה ה־19. הכתבים נשמרו בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקאהיר. התגליות שם שינו את הידע על הכתיבה העברית, על פיוט ושירה יהודית, על תולדות התפילה ועל חיי יהודים במצרים ובאגן הים התיכון. חלק גדול מהכתבים הגיע לספריית אוניברסיטת קיימברידג'.

בית הכנסת בפוסטאט נבנה ב־882, נחרב ב־1012 ונבנה מחדש סביב 1025. בקומה העליונה הוקצה חדר כגניזה. גניזה פירושה מקום לאיסוף ספרי קודש שנשחקו ואסור לזרוק אותם. בקהיר גנזו שם גם מסמכים יום־יומיים, שטרות, מכתבים ורשימות, כי נהגו לכבד כל טקסט בעברית.
האקלים היבש של מצרים סייע לשימור הכתבים. החומר נחלק לחומר ספרותי ולחומר תיעודי. השפות העיקריות הן עברית, ארמית ו"ערבית יהודית" (ערבית שנכתבה באותיות עבריות). יש גם מסמכים בערבית באותיות ערביות.
המסמך המתוארך הקדום הוא מהמאה ה־9, וקטעים ספרותיים ראשונים מהמאה ה־10. הרוב הגדול של המסמכים מתוארך משנת 1002 עד 1266; תקופה זו נקראת "הגניזה הקלאסית". יש ירידה בחומר לאחר 1266 עד המחצית הראשונה של המאה ה־16.

ב־1864 הוציא יעקב הלוי ספיר כמה דפים מהגניזה. התיעוד הופץ, והביקורים הלכו וגדלו. ב־1896 שתי אחיות סקוטיות, אגנס לוויס ומרגרט גיבסון, הראו לחוקר שניאור זלמן שכטר דפים חשובים, ביניהם נוסח עברי של ספר בן סירא. שכטר קיבל מימון לקראת מסע למצרים וגילה שם היקף עצום של חומר. הוא הוציא מהגניזה כמות גדולה של קטעים וארגן אוסף גדול למדי.
שכטר קיבל סיוע מחוקרים נוספים ודיפלומטים, וקיבל שיתוף פעולה מקהילת קהיר. רוב החומר שנבחר הגיע לקיימברידג', וקטעים נוספים פוזרו בספריות רבות בעולם. כ־70% מהחומר היום נמצא בקיימברידג' באוסף טיילור־שכטר. חלקים אחרים הגיעו לסנקט פטרבורג, וינה, פריז, אוקספורד, ניו יורק ועוד. בזמן מלחמת העולם השנייה נפלו בחלק מהאוספים הפסדים.

המחקר ממשיך עד היום. הגניזה תרמה לחקר ספרות, הלכה, מיסטיקה, שירה ותולדות היהדות. "הגניזה הספרותית" כוללת כ־רבע מיליון דפים. "הגניזה התיעודית" מכילה כ־7,000 מסמכים, כשכמחציתם שמורים בשלמותם.

בשנת 2000 הוצע פרויקט דיגיטלי לרכז את דפי הגניזה והמחקרים עליהם. דב פרידברג יזם את הפרויקט, והוקמה הנהלה אקדמית בראשות פרופסורים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת ווטרלו. העבודה החלה ב־2006. עד 2010 צולמו מרבית הדפים באוספים מרכזיים. אתר עם הצילומים עלה לאינטרנט ב־2007. איכות הצילומים גבוהה, ולעיתים קרובות נוח יותר לקרוא בהם מאשר במקור. פרויקט MiDRASH, במימון המועצה האירופית למחקר, הכין תיעתוקים של דפים; אלה צפויים להשתלב באתר "כתיב" החל מסוף 2025.

בין המסמכים נמצאו תשובות גאונים. גאונים הם ראשי ישיבות ומחברי הלכה מתקופת ימי הביניים. קהילות מכל רחבי העולם שלחו שאלות לישיבות הגאונים, והתשובות נשמרו ונעתקו. בגניזה נמצאו אלפי תשובות חדשות ונוסחים מקוריים של תשובות ידועות.

ברוב נוסחי התפילה הנמצאים בגניזה שורשם בבבל. לצד זאת התגלה נוסח תפילה של ארץ ישראל מתקופת הגאונים. בבית הכנסת בן עזרא נהגו בתפילה זו עד ימי רבי אברהם בן הרמב"ם. נוכחות נוסח זה מגלה הבדלים מנהגיים בין בבל לארץ ישראל.

בגניזה נמצאו עשרות אלפי שירים וקטעי פיוט. הממצאים הכפילו את הידע על שירת ימי הביניים. נמצאו פיוטים מארץ ישראל, העתקות של פיוטים ושירים מספרד, כולל יצירות של שלמה אבן גבירול ויהודה הלוי. מן האזור האירופי הצפוני נמצאו פיוטים מעט יותר מעטים.

גניזת קהיר היא אוסף גדול של דפי יד ישנים. הדפים נמצאו בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר. הכתבים נכתבו בין המאה ה־9 למאה ה־19.

בית הכנסת נבנה בשנת 882. בחלק העליון היה חדר מיוחד בשם גניזה. גניזה זהו מקום בו שמים ספרים קדושים ישנים שאי אפשר להשתמש בהם עוד. היו שם גם מכתבים, רשימות ושטרות. מזג האוויר היבש של מצרים עזר לשמור על הדפים.

ב־1864 לקח נוסע כמה דפים מהגניזה. ב־1896 הראו שתי אחיות סקוטיות דפים לחוקר שניאור זלמן שכטר. הוא נסע לקהיר ומצא הרבה דפים. חלק גדול מהדפים הגיע לספריית קיימברידג'.

בגניזה נמצאו המון דפים חשובים. יש שם ספרי תפילה, שירים, מסמכים משפטיים ומכתבים. החוקרים עדיין לומדים את הדפים ומגלים דברים חדשים.

בשנת 2000 הוחל פרויקט להעלות דפי הגניזה לאינטרנט. התמונות הועלו לאתר ב־2007. כך אפשר לראות הרבה דפים באינטרנט בלי לנסוע.

נמצאו תשובות של חכמים קדומים שנקראו גאונים. קהילות שילחו שאלות, והגאונים השיבו להם. בגניזה נמצאו תשובות חדשות ולעתים נוסחים מקוריים.

נמצא נוסח תפילה שהיה נהוג בארץ ישראל בזמנו. זה שונה קצת מנוסח בבל, שהיה נפוץ יותר.

בגניזה נמצאו עשרות אלפי שירים ופיוטים. יש שם גם שירים של משוררים ספרדיים ידועים, כמו שלמה אבן גבירול ויהודה הלוי. הממצאים עזרו לדעת יותר על מוזיקה ושירה של ימי הביניים.