ספר עזרא

ספר עֶזְרָא הוא ספר בתנ"ך שבסדר כתובים, בין דניאל לנחמיה. במסורת חז"ל עזרא ונחמיה נחשבו לעתים כספר אחד. הספר מכיל תעודות בארמית (שפה מדוברת אז), חלקן בתרגום לעברית, ורשימות יוחסין מתקופת שיבת ציון, העליות מגלות בבל.

האירועים המרכזיים כוללים את הכרזת כורש (צירוס) שמאפשרת לשוב, עליית ששבצר וזרובבל שהובילו בניית המזבח וההיכל, את הופעת הנביאים חגי וזכריה שעודדו את ההשבה, ואת עליית עזרא הסופר בתקופת ארתחששתא (ארטחששטא/דריווש) שבו הובאה תורה לקריאה ציבורית. הספר מסתיים בתיאור גזירת עזרא על נישואי תערובת, מאבק לשמירת זהות יהודית.

כיון שמסורתית נחשבו שני הספרים למקור אחד, נדונה השאלה מי כתב ומה הסדר. במחקר מודרני ברורה ההבחנה: שני מחברים נפרדים חוברו יחד. הראיות כוללות הבדלים בלשון, בסגנון, ובאופן ציון השנים. בפרקי נחמיה מופיעות כתובות וסגנון שונה מזה שבעזרא.

בגרסאות יווניות ורומי הספרים מופיעים לאחר דברי הימים, ואצל מקורות יהודיים מופיעים כמקובל כיום, אחרי דניאל.

שפת הספר שונה מהעברית המקראית הקלאסית. חלקים כתובים בארמית, שפת ממשל ומסמכים אז, וחלקים בעברית מושפעת מארמית. יש בו מילים פרסיות (למשל: גזבר, פרדס) וביטויים הקרובים ללשון חז"ל. לכן סגנונו קרוב לספר דברי הימים יותר מאשר לספרים אחרים.

הספר מהווה מקור חשוב להבנת התקופה של שיבת ציון, אף שיש המצביעים על בחירה מגמתית של המחבר.

הטקסט מצביע על מעמד הפחה (מושל) ביהודה בתקופה מוקדמת יחסית והזכיר דמויות כמו ששבצר וזרובבל. קיימות ויכוחים מחקריים סביב היקף העצמאות המדינית ומעמד יהודה תחת השלטון הפרסי.

הספר מצייר תמונה של הנהגה משולבת: מנהיגים מדיניים, כהנים ו"זקני היהודים", קבוצת מנהיגות מקומית שהשתתפה בקבלת החלטות.

עזרא ונחמיה עוזרים להעריך את גבולות היישוב היהודי בתקופת שיבת ציון ואת המקומות שישבו השבים, אם כי הנתונים סלקטיביים.

במסורת היהודית יש גרסאות והדים שונים לגבי עזרא בדורות מאוחרים. אצל קהילות כמו יהודי תימן הופיעו מסורות שונות סביב שמו ולגבי דעות קדומות כלפי דמויות מהמקרא; על כך נכתבו תגובות מתקדמות תוך הפרכה או הבהרה של האגדות.

יש בתי כנסת ורחובות רבים הקרויים על שם עזרא הסופר בישראל ובעולם, לדוגמה בנס ציונה, יבנה, רחובות וירושלים.

ניתן לחלק את הספר לשבעה חלקים עיקריים: הכרזת כורש; עליית זרובבל והקמת המזבח; התערבות עמי הארצות ועיכוב הבנייה; המכתב לארתחששתא; שיבת הבנייה וחנוכת המזבח; עליית עזרא עם רישיון המלך; ופרשת גירוש הנשים הנוכריות.

העלייה עם זרובבל מתוארת במספר רב של שמות ומספרי עולים, והשלבים של בניית המזבח וההיכל עוברים תקופות של עצירה וחידוש. בהמשך עזרא מוביל רפורמות דתיות ומניע את מאבקי הקהילה נגד תערובת נישואין.

עזרא מכונה "הסופר" ויש המסורת שהביא והרכיב את קריאת התורה בציבור כפי שנהוג. התיאור כולל קריאה פומבית רחבה בתורה מול העם.

על פי המסורת עזרא שינה את הכתב הישן ל"הכתב האשורי" (הכתב המרובע). חוקרים חדשים מסבירים תהליך זה כתוצאה מהשפעת האלפבית הארמי ודעיכת הכתב הקדום לאורך הגלויות.

קיים גם טקסט שנקרא "עזרא החיצוני" שמיוחס לעזרא ונמצא בקאנון של כנסייה אורתודוקסית. טקסט זה מכיל גרסאות מקבילות לאירועים המקראיים אך שונה בפרטים ובמספרים.

ספר עזרא הוא ספר בתנ"ך. הוא מדבר על שובה של קבוצה יהודית לארץ אחרי גלות (גלות = כשהעם חי במקום רחוק מהארץ שלו).

לפעמים ספר עזרא ונחמיה נחשבו לספר אחד. היום הם נפרדים.

הנשיא פרסי כורש נתן רשות לשבים לחזור. אנשים כמו ששבצר וזרובבל עזרו לבנות את המזבח וההיכל. נביאים כמו חגי וזכריה עודדו לעשות זאת.

מאוחר יותר הגיע עזרא הסופר עם רישיון מהמלך. "רישיון" פירושו אישור לעשות דבר מסוים. עזרא קרא את התורה לקהל גדול.

עזרא דאג גם לשמור על הזהות של העם. הוא התמודד עם נישואי תערובת (נישואים בין יהודים לאחרים). הוא רצה שהעם יישאר מיוחד ושומר מצוות.

לפי המסורת עזרא שינה את הכתב הישן לכתב המרובע שאנו מכירים היום. חוקרים אומרים שזה קרה כשהשפה הארמית התפשטה.

יש בתי כנסת ורחובות רבים שקוראים להם על שמו של עזרא בארץ ובחו"ל.

הספר כולל: הכרזה לשוב לארץ, בניית מזבח, עצירות ובחינות, חידוש הבנייה, עליית עזרא, וסיום עם ענייני נישואין.

יש גם ספר שנקרא "עזרא החיצוני". זהו טקסט אחר שמדבר על חלק מהאירועים, אך אינו חלק מהמגילה הרגילה.