סרבנות גט היא מצב שבו בן או בת זוג מסרב/ת לסיים נישואים לפי ההלכה על־ידי מתן גט. גט הוא מסמך גירושין לפי היהדות, שמשחרר את האישה מנישואיה. בדרך כלל הסרבנות נובעת מאלימות, נקמה או סחיטה כלכלית וחשש לאיבוד המשמורת על הילדים. מצב כזה נקרא לעיתים "סחטנות גט".
על פי ההלכה רק הבעל יכול לתת גט, והגט צריך להינתן מרצונו. אם הגט ניתן שלא מרצון הוא עלול להיחשב "גט מעושה" ופסול. במסורת האשכנזית הוטל חרם של רבנו גרשום שאסר גרישה בכפייה; לעומת זאת פסקי הכרעה מסוימים בקרב הספרדים אפשרו גרישה גם בלי רצון האישה. במדינת ישראל חקיקה מ־1951 קבעה שעשיית גט בכפייה היא עבירה פלילית. לכן ישראל נבדלת רבות ממקומות אחרים שבהם הזכות לגרש נשארת ביד הבעל.
הסיבות העיקריות הן מאבק על כסף, רכוש ומשמורת ילדים, נקמה, קנאה, או רצון להחזיר את הזוגיות. נשים לעתים מסרבות לקבל גט בגלל אובדן תשלומי מזונות או חשש לנזק כלכלי. בשנים האחרונות היקף הסחטנות פחת הודות לצעדים משפטיים ולפעולות בתי הדין.
הגדרת "מסורב/ת גט" משתנה. לפי הגדרה רשמית נרשמו עשרות תיקים פתוחים (למשל 67 תיקים לינואר 2024). לפי הגדרות רחבות יותר נרשמו מאות תיקים עם פסק דין המחייב גט (194 תיקים בנובמבר 2024) או מאות תיקים המתמשכים למעלה משנתיים (343 תיקים). הערכות שיחרו בין מאות ועד עשרות אלפי נשים, והמחיר הסטטיסטי שנוי במחלוקת.
על בתי הדין הרבניים הוטלו סמכויות בעזרת חוק 1995 להטיל סנקציות אזרחיות על המסרב/ת. רשימת הסנקציות כוללת הצבת הגבלות על יציאה מהארץ, שלילת דרכון, שלילת רישיון נהיגה, הגבלות על חשבונות בנק, שלילת קצבאות, מניעת מינוי בשירות המדינה ואפילו מאסר. בנוסף החוק הורחב ושוּפר בימינו, וחלק מהגבלות נוספו ב־2017.
החוק מאפשר להטיל צווי הגבלה ללא תלות בלשון פסק הדין. בין השנים האחרונות הוטלו באופן פעיל סנקציות רבות: ב־2023 הוטלו 215 סנקציות ותוך כך הוטלו 11 צווי מאסר על 51 סרבני גט, רובם גברים. עד 2022 הוטל בפעם הראשונה צו מאסר על אישה מסרבת גט.
בנובמבר 2016 פרקליט המדינה הנחה לפרקליטות לאכוף עבירות פליליות בגין אי־קיום צו בית הדין הרבני. משמעות זו היא פתיחת תיקים פליליים שיכולים להוביל למאסר חמור יותר ולסנקציות קשות יותר. יש מחלוקת ציבורית על השימוש בכלי הפלילי בענייני דת.
לעתים סנקציות מאיצות מתן גט, אך היו מקרים של התעקשות ארוכת שנים. ידועים מקרים קשים שבהם רק אירועים קיצוניים שחררו את האישה מעגינותה. בתי הדין והרשויות דנים מדי פעם אם ולהיכן להרחיב את הסנקציות.
קיימות מחלוקות נרחבות: יש הטוענים שבתי הדין מהססים ומפספסים כלים הלכתיים; אחרים טוענים שהחוק מפלה לטובת נשים ויוצר נקודת איזון בעייתית. יש גם ביקורת שפעולת המאמצים למען העגונות מנוצלת לפגיעה בגברים.
במדינות עם נישואים אזרחיים בתי המשפט יכולים לסיים נישואים ללא מעורבות דתית. עם זאת, גם אחרי גירושין אזרחיים, עגינות דתית עלולה להותיר אישה שאינה יכולה להתחתן מחדש מבחינה הלכתית.
קיים מנגנון חריג שנקרא היתר מאה רבנים (היתר נישואין), שבו ניתן אישור נדיר לגבר נשוי לשאת אישה שנייה. ההיתר כולל דרישות קפדניות ותנאים הלכתיים ומשפטיים והוא נדיר מאוד. בין 2013 ל־2023 ניתנו 51 היתרים כאלה.
כלים מקובלים הם הסכמי קדם־נישואין ומנגנוני "קידושין על תנאי" שנפוצים מחוץ לישראל. במקביל קיימים פתרונות משפטיים אזרחיים ותביעות נזיקין כנגד מסרבי גט.
מאז תחילת המאה ה־21 אפשר לתבוע מסרבן גט על נזקי עגינות. פסק דין משנת 2004 חייב בתשלום פיצוי משמעותי (425,000 ש"ח). מצד שני יש חשש שהפעלת לחץ כספי עלולה להפוך את הגט ל"מעושה" ולהקשות על מתן הגט.
בתי המשפט השתמשו בעילות כמו רשלנות (הפרת חובת זהירות בין בני זוג), והפרת חובה חקוקה כדי להעמיד למעשיים תביעות נזיקין כנגד מסרבי גט. גם כאן יש ויכוח משפטי והלכתי מתמשך.
סרבנות גט היא מצב שבו אחד מבני הזוג מסרב לסיים את הנישואים לפי הדת. גט הוא המסמך הדתי ששחרר את האישה מנישואיה. לפעמים אנשים מסרבים בגלל כסף או ריב על הילדים.
ביהדות רק הבעל נותן גט. אם הוא מסרב, האישה נשארת נשואה לפי הדת. במדינת ישראל יש חוקים שמאפשרים להעניש מי שמסרב בכך.
אנשים מסרבים בגלל רצון לנקום, כדי להשיג כסף או את משמורת הילדים, או כי הם רוצים להחזיר את הקשר. נשים עשויות לסרב לקבל גט כי זה מפסיק תשלומי מזונות.
אין הסכמה על מספר המסורבות והמסרבים. יש תיקים פתוחים בבתי הדין. הערכות שונות נעות ממספרים קטנים ועד אלפי נשים.
בבתי הדין ניתנות סנקציות כמו איסור יציאה מהארץ, חסימת חשבונות, שלילת רישיון נהיגה ואפילו מאסר. לעתים זה גורם לכך שהגט ניתן.
הפרקליטות יכולה לפתוח תיקים פליליים נגד מי שסירב לציית לצו בית הדין. יש אנשים שתומכים בצעדים האלה ויש שגם מתנגדים.
הצעות לפתרון כוללות הסכמים לפני הנישואים, פסקי דין אזרחיים ותביעות נזיקין על הנזק שנגרם. גם רבנים יכולים לנסות למצוא דרכים הלכתיות לשחרר את המצב.
אפשר לתבוע מסרב/ת גט על נזקים. היו פסקי דין שחייבו תשלום גבוה. לפעמים החוק הזה מסובך כי הוא עלול להשפיע על תקינות הגט.
תגובות גולשים