סרגיי אייזנשטיין

סרגיי מיכאילוביץ' אייזנשטיין (22.1.1898, 11.2.1948) היה במאי ותאורטיקן קולנוע סובייטי ממוצא יהודי. הוא ידוע בעיקר בזכות הסרטים "אוניית הקרב פוטיומקין" ו"אוקטובר", שהציגו אירועים היסטוריים בסגנון ריאליסטי והשפיעו מאוד על קולנוע תיעודי.

אייזנשטיין נולד בריגה. אביו היה אדריכל, אםיו בת למשפחת סוחרים. בגיל 14 הוריו התגרשו. הוא למד בהתחלה הנדסה אזרחית, אך בשנים שלאחר מכן עבר לתיאטרון ולקולנוע. בשנים הראשונות שלו עבד ברכבות התעמולה של המפלגה, עבד בתיאטראות ולקח קורסים אצל הבמאי מיירהולד. מאוחר יותר לימד במכון הסובייטי לסינמטוגרפיה ומונה לפרופסור ב-1938.

אייזנשטיין היה חלוץ בשימוש בעריכה. הוא פיתח את רעיון ה"מונטאז'", עריכה שבה חיבור עצמים או סצנות יוצר משמעות חדשה ומעורר רגשות. הוא כתב ספרים כמו "צורת הסרט" ו"תחושת הסרט" על התאוריות האלו, והשפעתו ניכרת על במאים רבים.

בסרטיו הראשונים השתמש בשחקנים לא מקצועיים. העלילות התרכזו בנושאים חברתיים רחבים, למשל המאבק בין מעמדות (מלחמת המעמדות). התמקדותו היתה בקבוצות ובאירועים ובהשפעה החברתית שלהם יותר מאשר בדמויות יחידניות.

אייזנשטיין היה תומך ברעיונות הקומוניזם, וזה הביא אותו לעימותים עם שלטונות סטלין. "פוטיומקין" הפך ללהיט בינלאומי, ואילו "אוקטובר" לא הצליח באותה מידה. סטלין דרש שינויים בסוף הסרט, והיחסים בין השלטון לאייזנשטיין נותרו מתוחים.

ב-1928 יצא מאיטליה ונסע לאירופה ולארצות הברית. קיבל חוזה מפרמאונט בהוליווד, אך החלוקות על ליהוק וחוסר הצלחה הביאו לעזיבת ההסכם באותו השנה. נסע למקסיקו וניסה לעבוד על הפרויקט "Que Viva Mexico!". הצילומים הושארו ללא עריכה מצד אייזנשטיין, ואחרים הרכיבו מהם גרסאות שונות שהוצגו בניו יורק ב-1933 תחת כותרת "רעם מעל מקסיקו".

למרות כמה הצלחות, הממשל הסטליניסטי המשיך לחשוד בו. חלק מפרויקטים בוטלו, והיה עליו לעבוד תחת פיקוח בעת הכנת "אלכסנדר נבסקי". את "איוואן האיום" אהב סטלין ואף העניק לו פרס סטלין, אך המשך הסרטים לא אושר. אייזנשטיין סבל מדימום פנימי ונפטר בגיל 50. אגדה לא מוכחת מספרת שמוחו נשמר על ידי מדענים, שכן הוא היה גדול מהרגיל.

סרגיי אייזנשטיין (1898, 1948) היה במאי סרטים חשוב ברוסיה. הוא ביים את "אוניית הקרב פוטיומקין" ואת "אוקטובר".

נולד בריגה ולמד בתחילה הנדסה. אחר כך עבד בתיאטרון ובקולנוע. הוא לימד תלמידים לקולנוע והיה פרופסור.

אייזנשטיין המציא דרך מיוחדת של עריכה שנקראת מונטאז'. מונטאז' זו דרך לחבר תמונות כך שהן ייצרו תחושות חדשות וצורות מיוחדות.

הוא לא תמיד השתמש בשחקנים מקצועיים. הרבה מהסרטים דיברו על עניינים חברתיים ועל קבוצות אנשים.

הוא יצא למדינות אחרות, גם לאמריקה ולמקסיקו. הפרויקט במקסיקו לא הושלם, ואחרים ערכו ממנו סרטים.

לא כל הרשויות אהבו את עבודתו, והוא עמד על סכסוכים עם השלטון. הוא מת בגיל 50. יש אגדה שאומרים ששמרו את מוחו, אבל זה לא מאומת.