סרגיי פרוקופייב

סרגיי סרגייביץ' פרוקופייב (1891, 1953) היה מלחין ורסיס רוסי שגדל בסונצובקה שבאוקראינה. כבר כילד הפגין כישרון מוזיקלי יוצא דופן. בגיל צעיר חיבר אופרות ויצירות לפסנתר, ולמד בקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג. בין מוריו היה ניקולאי רימסקי־קורסקוב, ומערכת היחסים עם הממסד והמורים השפיעה על אישיותו הציבורית.

לאחר המהפכה עזב את רוסיה והיה פעיל כפסנתרן ומלחין בעולם. סגנונו השתנה עם הזמן: הוא שילב ליריות, הומור, אירוניה ואלמנטים מודרניים. בשנות ה־30 שב לברית המועצות וניסה להתאקלם במשטר החדש. השלטון האשים אותו ב־1948 ב"פורמליזם", האשמה סובייטית נגד מוזיקה שנראתה להם לא מתאימה. חיי המשפחה שלו נפגעו: אשתו הראשונה נשלחה לסיביר והוא נאלץ להתמודד עם רדיפות ומגבלות.

בשנותיו האחרונות חי במוסקבה והמשיך ליצור עד מותו. דירתו הפכה למוזיאון לזכרו ב־2008.

פרוקופייב היה מלחין פרודוקטיבי ורב־גוני. הוא חיבר אופרות, בלטים, סימפוניות, קונצ'רטי, מוזיקה קאמרית ויצירות לפסנתר. כמה מן היצירות הבולטות:

- פטר והזאב, יצירה לילדים שבה לכל דמות בתוכנית יש "נושא" לכלי נגינה מסוים, כדי לזהות אותה בקלות. היצירה הפכה מאוד פופולרית בקרב ילדים ומבוגרים.

- רומאו ויוליה, בלט שנכתב למריאינסקי, בהשראת שייקספיר. הסוויטה והבלט הפכו לחלק חשוב מהרפרטואר.

- אהבה לשלושה תפוזים ומלאך האש, אופרות שהוצגו לא תמיד במועד חיברן, וחלקן הובלטו רק אחרי מותו.

הסימפוניות שלו מגוונות מאוד: הסימפוניה הקלאסית הראשונה מקושרת לצורת היידן אך מודרנית בהרמוניה; הסימפוניה החמישית נכתבה בסוף מלחמת העולם השנייה ותיארה גם שמחה וגם מרירות; הסימפוניה השביעית משקפת את תקופת הרדיפות והסתיימה בלחן חיובי שנוסף כדי לזכות בתמיכה רשמית.

הקונצ'רטי לפסנתר מציגים את שינויי סגנונו לאורך הקריירה. הקונצ'רטו השלישי פתח לו דלת לקהל הבינלאומי. הקונצ'רטו הרביעי נכתב לשמאל בלבד עבור פסנתרן גידם, והקונצ'רטו החמישי מראה את הניגודים בין תזזית וליריות.

פרוקופייב חיבר גם יצירות חשובות לצ'לו ולכנור. בשנותיו המאוחרות עבד בצמוד ליצרנים כמו מסטיסלב רוסטרופוביץ' וסבטלסלב ריכטר, שסייעו בהבאת יצירותיו לקהל וביצירת גרסאות חדשות.

בשורות אחרונות, פרוקופייב שלט בטכניקה ובתכנון היצירה. אף כשהיה נתון ללחצים פוליטיים, נשאר נאמן לערכי המלודיה ולמקוריות. יצירותיו ממשיכות להישמע ברחבי העולם ולהשפיע על מוזיקאים ומאזינים בכל הגילים.

סרגיי פרוקופייב נולד ב־1891. הוא היה ילד מוכשר במוזיקה. כבר בגיל צעיר חיבר יצירות ושירים.

כשהיה צעיר למד בקונסרבטוריון והופיע כפסנתרן. הוא טייל והלחין בחוץ לארץ. בשלב מאוחר חזר לברית המועצות והתקשה שם בגלל שמעצבים־השלטון לא אהבו חלק מהמוזיקה שלו.

הוא חיבר הרבה מוזיקה: אופרות, בלטים, סימפוניות וכמובן יצירות לפסנתר.

היצירה המפורסמת ביותר היא פטר והזאב. זו יצירה לילדים. בכל דמות מייצג כלי נגינה. כך קל לזהות את הדמות בשמיעה. לדוגמה: הציפור, חליל. הברווז, אבוב. פטר, כלי קשת.

עוד דברים מפורסמים שלו הם הבלט רומאו ויוליה והסוויטה לייטננט קיז'ה. הרבה מן היצירות הושמעו גם אחרי מותו.

פרוקופייב נפטר ב־1953. היום שומעים את מוזיקתו בקונצרטים ובסרטים, והיא מוכרת ומחוברת לילדים ולמבוגרים גם יחד.