סרט מגנטי הוא סרט פלסטיק ארוך שמצופה בחומר שניתן למגנוט, כלומר חומר שיכול לשמור שינויים מגנטיים. השכבה החיצונית מכילה חלקיקים של תחמוצת הברזל (אבקה של ברזל שמגיבה למגנטיות).
בסיס הסרט הוא סרט פלסטיק דק, והחלקיקים על הציפוי משנים את המגנטיות שלהם לפי השדה שהופך ראש ההקלטה, החלק שיוצר שדה מגנטי במכשיר ההקלטה.
כך אפשר להקליט אותות אנלוגיים ודיגיטליים על הסרט. רוחב נפוץ של סרטים היה 1/2 אינץ' במחשבים ו-1/4 אינץ' במכשירי הקלטה ניידים.
בהתחלה הסרט היה מלופף על גלגל יחיד והיה צריך גלגל ריק נוסף. לאחר מכן הופיעו קלטות שבהן יש שני גלגלים במארז אחד, מה שהקל על השימוש.
סרטים מגנטיים שימשו להקלטת צליל (כולל קלטות אודיו ודיגיטליות כמו DAT), להקלטת וידאו של תמונה וקול, ובמחשבים לאחסון נתונים.
סרט מגנטי הוא סרט פלסטיק ארוך.
הוא מצופה באבק ברזל שנקרא תחמוצת ברזל. אבק זה יכול לשמור מידע בעזרת מגנטיות (כמו זיכרון).
כשראש ההקלטה, חלק שיוצר שדה מגנטי, עובר על הסרט, הוא משאיר שם את המידע.
פעם היו סרטים על גלגל אחד והיה צריך גלגל נוסף. אחר כך היו קלטות בתיבה עם שני גלגלים.
על סרטים כאלה שומרים שירים, סרטים ולעתים גם מידע למחשבים.
תגובות גולשים