סרטון פרסומת

סרטון פרסומת הוא תשדיר קצר (עד כ-30 שניות) בקולנוע ובטלוויזיה. תשדיר הוא פרסומת קצרה שמשלב קול, תמונה ותנועה. הפרסומות מממנות חלק מתוכניות השידור. חשוב שהן ייראו מובחנות מתוכן התכניות הרגיל.



הפרסומות היקרות והמושקעות ביותר משודרות בטלוויזיה. הן בדרך כלל עד 30 שניות ומושמעות במהלך הפסקת פרסומות שנקראת "ברייק". ברייק הוא הפסקה שמבדילה בין תכנים בתשלום לתוכניות רגילות. המפרסם משלם לבעל זכויות השידור על זמן האוויר, שנקרא "ספוט", לפי כמות הצופים (הרייטינג). יש גם "ברייק זהב", הפסקה קצרה במיוחד שבה משודרת פרסומת אחת בדרך כלל.

יש לציין את ההבדל בין סרטון פרסומת לתשדיר חסות. תשדיר חסות משודר על חשבון הרשת ואורכו קצר מאוד (עד כ-5 שניות). גם הוא נתון לפיקוח רגולציה, רגולציה היא כללי פיקוח שמטרתם למנוע פגיעות או עבירות בחוק. למשל, אסור שמנחה ישתתף בתשדיר חסות שמסוכן לבלבל בין הפרסומת לתוכנית.

תשדירי הסברה חברתיים יכולים להישמע גם מחוץ לברייקים. לפרסומות פוליטיות מוקצה בדרך כלל זמן נפרד.


בקולנוע מדיה זולה יותר ולכן הפרסומות יכולות להיות ארוכות יותר. הן מוצגות לפני הסרט ולעיתים במהלך הפסקה, ולעתים נמשכות מספר דקות.


באינטרנט הרגולציה דלילה יחסית. זה מאפשר תכנים נועזים יותר. העלות הנמוכה מאפשרת פרסומות ארוכות ואינטראקטיביות. רבות מהפרסומות מיוצרות במיוחד לאינטרנט ומופצות באופן ויראלי. הפצה ויראלית מפחיתה לעיתים את תחושת ההצקה של הפרסומות.


פורמט נפוץ הוא "תוכנית בזעיר־אנפין", פרסומת שמציגה בעיה ומציעה פתרון. הדוגמה: בעיית ריח גוף ופתרון בדאודורנט חדש. גם בעיות כמו חוסר ארגון ומוצרים שמציעים תיקון מופיעות בפורמט הזה. אלו רק דוגמאות לפורמטים נפוצים.


עד שהטלוויזיה המסחרית הוקמה, פרסומות שודרו בעיקר בקולנוע. שידורי פרסומת מסחרית בטלוויזיה החלו ב-1993 עם תחילת ערוץ 2. לפי החוק בישראל, חובה להנגיש פרסומת לכבדי שמיעה ולחרשים בעזרת כתוביות. כיום פרסומות משודרות בערוצים מסחריים בולטים כמו קשת ורשת.


בישראל פורסמו הוראות מפורטות לגבי שימוש בתשדירי פרסומת. כללים אלה עוסקים באתיקה, בהגנה על ילדים ובאוכלוסיות מוחלשות. הרשות השנייה פרסמה ב-2005 "מדריך האתיקה בפרסומת". המדריך נועד להנחות את העוסקים בתחום ולסמן גבולות בין חופש הביטוי לבין הגנה על קהל פגיע.

סרטון פרסומת הוא פרסומת קצרה עם וידאו וקול. בדרך כלל הוא קצר מאד.


בטלוויזיה פרסומות מושמעות בהפסקה שנקראת "ברייק". ברייק הוא הפסקת פרסומות בין תוכניות. פרסומות בטלוויזיה קצרות ומפוקחות על ידי כללים.


בקולנוע הפרסומות יכולות להיות ארוכות יותר. מציגים אותן לפני הסרט ולעתים במהלך ההפסקה.


באינטרנט יש פחות חוקים. אפשר ליצור פרסומות ארוכות ואינטראקטיביות. פרסומות נפוצות גם זוכות להפצה ויראלית, כלומר אנשים משתפים אותן ברשת.


שידורי פרסומת מסחריים בטלוויזיה התחילו ב-1993. החוק מחייב כתוביות לפרסומות עבור כבדי שמיעה וחרשים.


יש כללים שמטרתם להגן על ילדים ואנשים חלשים. ב-2005 רשות הטלוויזיה פרסמה מדריך אתיקה לפרסומות.