סרטן הריאה

סרטן הריאה הוא אחת מהמחלות הסרטניות השכיחות והקטלניות ביותר. המחלה מתגלה לרוב בשלבים מתקדמים, ולכן שיעור ההישרדות לחמש שנים נמוך יחסית. בדרך כלל מחלקים את המחלה ל-

סרטן תאים קטנים של הריאה (SCLC), סוג אגרסיבי שגדל ומתפשט מהר. ברוב המקרים הוא כבר מפושט בזמן האבחון וניתוח לעתים אינו מועיל.

סרטן תאים שאינם קטנים (NSCLC), הקבוצה הנפוצה יותר. היא כוללת בעיקר אדנוקרצינומה (סרטן בלוטי), סרטן קשקשי וסרטן מתאים גדולים. לפעמים יש ערבוב בין סוגי תאים. עבור NSCLC ניתוח יכול להיות מרפא בכ-30% מהמקרים.

עישון (כולל סיגריות, סיגרים ונרגילה) מקושר ברוב המקרים של SCLC ולכ-90% ממקרי NSCLC. הפסקת העישון מורידה את הסיכון. גורמי סיכון נוספים הם חשיפה לאזבסט, גז רדון, קרינה מייננת ומתכות כמו כרום וניקל.

כ-13% מכל סוגי הסרטן בעולם הם סרטן ריאה. מדי שנה מאובחנים יותר מ-1.1 מיליון מקרים ויותר ממיליון מתים. בארצות הברית סרטן הריאה הוא הגורם העיקרי לתמותה מסרטן בגברים ובנשים. בישראל ב-2021 אובחנו כ-2,900 מקרים ונרשמו כ-1,875 מקרי מוות.

התסמינים משתנים לפי מיקום הגידול. סימנים שכיחים: שיעול מתמשך, שיעול דמי (גניחת דם), קוצר נשימה, כאב בחזה ושיעול חמור. גידול מרכזי יכול לגרום לצרידות או לשיתוק עצבים, וגידול פריפרי יכול לגרום לכאב מקומי. כשהגידול מתפשט, יכול להופיע עייפות, כאבי עצמות או תסמינים מוחיים. יש גם תסמונות פארא-נאופלסטיות, הפרעות רחוקות הנגרמות על ידי תפקוד לא תקין של המערכת החיסונית.

האבחנה מבוססת על בדיקה קלינית, הדמיה (צילום חזה ו-CT) וביופסיה (לקיחת דגימת רקמה). דגימת מחט דקה (FNA, fine needle aspiration) משמשת לעיתים. בדיקות ציטולוגיות של ליחה (sputum) פחות רגישות. חשוב לבדוק מוטציות בגידול, כגון EGFR, ALK, KRAS ו-BRAF, כדי להתאים טיפול ממוקד.

בדיקת CT בקרינה נמוכה מומלצת לסקר מעשנים כבדים בגיל 55, 70 והוכחה כמפחיתה תמותה. בבדיקות סקר קיים שיעור גבוה של ממצאים חיוביים שקריים (false positives), מה שמוביל לבדיקות נוספות.

קובעים תחילה סטייג'ינג, הערכת גודל הגידול והתפשטותו כדי לבחור טיפול. בחולים ללא גרורות שוקלים ניתוח, ולעתים כימותרפיה אחרי ניתוח. בשלב הראשון הישרדות לחמש שנים נעה סביב 60, 80%, בשלב 2 כ-40, 50%. בחולים גרורתיים הטיפול פליאטיבי (תומך) ומשלב כימותרפיה. קיימות תרופות ממוקדות למוטציות ספציפיות ותרופות אימונותרפיות (למשל OPDIVO) שהראו הארכת חיים במקרים מסוימים.

הטיפול העיקרי הוא כימותרפיה, לעתים בשילוב קרינה. מבדילים בין מחלה מוגבלת למחלה מפושטת. הטיפול המשולב משיג בדרך כלל תגובות גבוהות, אך ההישרדות החציונית קצרה יחסית (כ-12, 20 חודשים במחלה מוגבלת ו-7, 11 חודשים במפושטת). בקרב רוב החולים מתפתחת עמידות לטיפול.

נחקרים טיפולים שמכוונים למוטציות מסוימות בגידול. חולים עם מוטציות ב-EGFR זקוקים לעתים לטיפולים מעכבי טירוזין-קינאז (TKI) כמו ארלוטיניב או ג'פיטיניב. לאחר הופעת עמידות נבדקות תרופות חדשות, כולל AZD9291, ובריגטיניב אושר לטיפול בשנים האחרונות.

תרופות אימונותרפיות (כמו OPDIVO, YERVOY ו-KEYTRUDA) חוסמות יחסים בין מולקולות PD-1 ל-PD-L1. הן יכולות להאריך חיים ולשפר איכות חיים במספר חודשים. אופדיבו מאושר לטיפול בסרטן ריאה שלא הגיב לכימותרפיה. טיפולים אלה יקרים ולעתים מוגבלים בכיסוי ביטוחי.

סרטן הריאה הוא מחלה שבה תאים בריאה גדלים לאט ולא מסודרים. רוב החולים הם מבוגרים.

זהו סוג של סרטן תאים קטנים (SCLC). הוא גדל מהר ולעתים קשה לטפל בו בניתוח.

זה סוג של תאים שאינם קטנים (NSCLC). הוא נפוץ יותר. חלק ממקרי NSCLC ניתן לנסר ולהבריא.

הגורם העיקרי הוא עישון. עישון מזיק מאוד. חשיפה לחומרים כמו אזבסט או רדון גם מסכנת.

מבחינים בכאב בחזה, שיעול מתמשך או קוצר נשימה. עושים צילום חזה או CT. לבדוק דגימת רקמה קטנה (ביופסיה) כדי לאשר.

יש שלוש דרכים עיקריות: ניתוח להסרת הגידול, כימותרפיה (תרופות שנלחמות בתאים מהירים) והקרנה (קרני רנטגן לטיפול). יש גם תרופות מיוחדות שמכירות שינויים בתאים. כיום יש תרופות שעוזרות למערכת החיסון להילחם בסרטן.

הפסקת עישון מורידה סיכון. בדיקות מסך בעזרת CT יכולות למצוא סרטן מוקדם במעשנים כבדים. רופאים בוחרים טיפול לפי סוג וסדר הגידול.