סרק

סרק הוא אי קטן בתעלת האנגליה, חלק מהביליוויק (אחזיה מנהלית) של גרנזי. גודל האוכלוסייה כ־500 תושבים.

האי מחולק לשני חלקים: סרק הגדול וסרק הקטן. הם מחוברים ב־La Coupée, מצר יבשה צר שאורכו קצר ורוחבו כ־3 מטרים. משני צדיו יש מצוקים בגובה כ־100 מטרים. ב־1900 הותקן מעקה כדי להגן מהרוחות החזקות. בתקופת הכיבוש הנאצי בביקורי מלחמת העולם השנייה בנו הגרמנים כביש לאורך המצר בעזרת שבויי מלחמה. האי ברצ'ו שייך לסרק, אך הוא פרטי ולא פתוח למבקרים.

בימי הביניים חיו באי נזירים. במאה ה־16 שימש סרק בסיס לשודדי ים שתקפו חופי צרפת. כדי למנוע זאת קיבלה משפחת קרטרה רישיון ממלכת אנגליה של אליזבת הראשונה להביא 40 משפחות מסנט אוון לגור בסרק. מאוחר יותר ניסו התושבים לחוקק חוקה מקומית ולהקים שלטון עצמאי, אך הרשויות בגרנזי התנגדו.
במהלך מלחמת העולם השנייה האי נכבש על ידי הנאצים (1940, 1945).

סרק נחשב לאחד המקומות האחרונים באירופה עם שורשים פאודליים (שיטת שלטון שבה אדמות מוחזקות כואסאלים). הסניור (Seigneur) הוא ראש האי. מאז 1974 משמש ג'ון מישל בומון כסניור ה־22. לפי מסורת שנקבעה ב־1565, לסניור יש כמה זכויות ייחודיות, למשל עליית יונים וגידול כלבות לא מעוקרות, ובעלות על חפצים שהים משליך לחוף.
בשנות ה־70 הועברו חלק מזכויות הממשל מהמעמד הפאודלי למועצה נבחרת שנקראת Chief Pleas. באי יש 40 משפחות שנחשבות ואסאלים (טנאנטס), בעלי זכויות חכירה לדורות על קרקעות. הקרקעות אינן בבעלות מלאה; החכירה ניתנת בירושה או במכירה.
בשנת 2006 נערכה הצבעה על שינוי לשיטה דמוקרטית. רוב קטן תמך בשינוי: 53% רוצים דמוקרטיה מלאה מול 47% שבחרו בפתרון התפשרות. המעבר החוקי לדמוקרטיה נכנס לתוקף ב־9 באפריל 2008. הצעות לשנות את הרכב בית המחוקקים הובאו להצבעה, ולפי אחת ההצעות יהיו 14 בעלי קרקעות ו־14 נבחרים מכלל התושבים.

כלכלת האי מבוססת בעיקר על תיירות ובנקאות. תנועת כלי רכב רגילים אסורה. הנסיעה נעשית בכרכרות עם סוסים, אופניים, טרקטורים וכלי רכב חשמליים מיועדים למבוגרים. הגישה לסרק היא במעבורת מגרנזי.

סרקסוויזית (Sercquiais) היא ניב של השפה הנורמנית המדובר על ידי מבוגרים. בגלל הגירה מבריטניה רוב התושבים מדברים אנגלית.

קלמור דה ארו הוא חוק עתיק שמאפשר למתלונן לבקש סעד מידי נגד פגיעה בזכויותיו. המודיע צועק בעיני עדים משפט בצרפתית: "Haro, Haro, Haro! À mon aide mon Prince, on me fait tort!". קריאה זו צריכה להירשם במשרד הרשם בתוך 24 שעות, וכל פעולות נגד הנאשם נעצרות עד לדיון דחוף. המקרה האחרון שאירע היה ביוני 1970 לגבי גדר סביב גינה.

סרק משתתפת במשחקי חבר העמים.

סרק הוא אי קטן בתעלת הים. הוא חלק ממקום שנקרא גרנזי, שהוא ממשל מקומי. גרים בו כ־500 אנשים.

האי מורכב משני חלקים שמחוברים בגשר צר בשם La Coupée. רוחבו כ־3 מטרים. משני הצדדים יש קיר סלעי גבוה של כ־100 מטרים. שם שמו מעקה כדי שלא יפלו ברוח. יש גם אי קטן פרטי בשם ברצ'ו.

לפני שנים חיו שם נזירים. במאה ה־16 השתמשו שודדי ים בסרק כמקום מסתור. כדי לעצור את זה הביאו 40 משפחות מאזור אחר לגור באי לפי הוראה של המלכה אליזבת הראשונה. בזמן מלחמת העולם השנייה כבשו את האי הנאצים משנת 1940 עד 1945.

האי היה שונה כי אנשים החזיקו אדמות לפי מסורת ישנה שנקראת פאודליזם (שיטת שלטון ישנה). ראש האי נקרא סניור (המנהיג). מאז 1974 התמנה ג'ון מישל בומון כסניור. בשנים האחרונות שינו את המערכת למשהו דמוקרטי יותר. יש 40 משפחות שקרקעיהן מושכרות לדורות.

האי חי מתיירים ומעסקים כמו בנקאות. אי אפשר לנהוג בו במכוניות רגילות. אנשים נעים בכרכרות עם סוסים, אופניים, או בכלי רכב חשמליים מיועדים למבוגרים. מגיעים לסרק במעבורת מגרנזי.

יש שם שפה מיוחדת שנקראת סרקסוויזית. רוב האנשים מדברים אנגלית היום.

זוהי דרך עתיקה לעצור בנייה או פגיעה בזכויות מיידית. המתלונן צועק מילים בצרפתית ובעקבות זה נדרשים דיונים במהירות. האירוע האחרון כמו זה היה בשנת 1970.

סרק משתתפת במשחקי חבר העמים.