קבר חולדה או קבר פלגיה הוא כינוי למערכת קבורה בראש הר הזיתים בירושלים. המסורת היהודית מזהה כאן את קברה של חולדה הנביאה. המסורת הזו החלה בימי הביניים ונזכרת גם במקורות מהמאה ה‑19.
האתר נמצא במרומי ההר, מדרום לחצר כנסיית העלייה. מעבר חשוך מוביל לחדר קטן שבו סרקופג (ארון קבורה) פשוט עם כתובת ביוונית. מעל הקבר ניצב מסגד שנבנה בתחילת המאה ה‑17. המסגד פתוח בדרך כלל למתפללים בלבד.
הארכאולוג פליסיאן דה סוסי מצא בתוך הקבר כתובת יוונית פגאנית שעליה נכתב: "אמצי דומיטילה, איש אינו בן אלמוות".
הנוצרים מייחסים את המערה לפלגיה הקדושה, נזירה מאנטיוכיה מהמאה ה‑5. לפי המסורת, פלגיה הייתה בעבר רקדנית וחיה בחיי חטא, ואז התחרטה. היא חילקה את רכושיה וגרה חיים של סגפנות במערה בהר הזיתים. בבואה לירושלים התחפשה לגבר, ורק לאחר מותה נתגלה שהיא אישה.
המוסלמים מזהים את המקום עם ראבעה אל‑עדויה, דרווישית סופית מבצרה מהמאה ה‑8. היא נודעה בהגותה ובשירתה, ושמה נמצא על הרחוב שבו עומד המסגד מעל הקבר.
לפי המסורת היהודית, המקום הוא קבר חולדה. שלוש המסורות כל אחת מציגה אישה, ולכן ייתכן שהאתר באמת משמר זיכרון של קבורה נשית.
בתוספתא נכתב שקבר חולדה היה בתוך גבולות העיר ולא על הר הזיתים. מספר נוסעים יהודים קדומים, כמו בנימין מטודלה במאה ה‑12, אינם מזכירים קבר זה בהר הזיתים.
רבי דוד דבית הלל הזכיר את האתר ב‑1824 וציין כי רק מוסלמים מורשים להיכנס לשם. מחברים יהודים מאוחרים קישרו את האתר לזיהוי של אשתורי הפרחי, והמסורת התבססה. הרב יהוסף שוורץ הביע ספקנות חריפה לגבי הזיהוי. הוא טען שהאמונה שהמקום הוא קברה של חולדה היא טעות רחבה, וציין שחללים ופיסול חקוקים בקיר המערה כניגוד למנהגי קבורה יהודיים.
קבר חולדה (או קבר פלגיה) הוא אתר קבורה בראש הר הזיתים בירושלים.
יש שם מערה קטנה. מעבר מוליך לחדר שבו עומד סרקופג (ארון קבורה) עם כתובת ביוונית. מעל המערה יש מסגד שנבנה במאה ה‑17. בדרך כלל המסגד פתוח רק למתפללים.
ישנן שלוש מסורות על מי קבורה שם. הנוצרים קוראים לזה קבר פלגיה. פלגיה הייתה לפני כן רקדנית וחיה חיים רעים. היא שינתה את עצמה, נתנה את כספה לעניים וגרה במערה בהר הזיתים. כשהבינו אחרי מותה שהיא אישה, אמרו שהיא נזירה.
המוסלמים רואים במקום קבר של ראבעה אל‑עדויה. היא הייתה אשה דתית ומטיפה, שנולדה בבצרה ובאה לירושלים. הרחוב ליד קרוי על שמה.
היהודים מזהים במקום את קברה של חולדה הנביאה. בכל המסורות מדובר באישה, לכן אולי מקום זה שומר זיכרון של קבורה נשית.
יש מקורות שמציינים שקבר חולדה היה בתוך העיר ולא על ההר. נוסעים עתיקים לא תמיד הזכירו את הקבר בהר הזיתים. במאה ה‑19 כתב שמבקרים ציינו שהכניסה מותרת בדרך כלל רק למוסלמים. כמה חוקרים וכתבים טענו שחבל להאמין לזה בלי בדיקה.
תגובות גולשים