סִתְוָנִית הַיּוֹרֶה (Colchicum stevenii) היא גיאופיט, צמח שמאחסן חומרי תשמורת באיבר תת-קרקעי. האיבר הזה נקרא פקעת (פקעת = בצל של הצמח). הפקעת שטוחה יחסית וערוכה בעומק רדוד באדמה. הפריחה בסתיו, בעיקר מאמצע אוקטובר עד דצמבר. הפרחים ורודים-לילכיים, קרובים לקרקע, ולעיתים נמצאים יחד עם העלים.
סתוונית היורה דומה לסתוונית ירושלים, אבל נבדלת בשלושה דברים ברורים. ראשית, העלים בסתוונית היורה מופיעים יחד עם הפרחים או קצת אחריהם; הם מאוד צרים. אצל סתוונית ירושלים העלים מופיעים רק אחרי שהפרחים נשירים, והם רחבים יותר. שנית, פרחי סתוונית היורה קטנים יותר (כ-2.5, 3.1 ס"מ), בעוד שסתוונית ירושלים נותנת פרחים גדולים יותר. שלישית, צורת העלים שונה: עלי סתוונית ירושלים נוטים להיות קמורים או חרמשיים במעט.
המין נפוץ במזרח הים התיכון ובישראל במיוחד. בישראל הוא נפוץ בכל החבל הים־תיכוני ובחגורת הספר, מהגליל ועד צפון הנגב. הוא גדל בקבוצות או כפרטים בודדים במעונות סלעיים, בשדות ובבתות, באזורים פתוחים ושמשיים.
הפקעת מתעוררת כשיש ירידת טמפרטורה וחדירת לחות לקרקע. לאחר גשמים משמעותיים (כמו מעל 5 מ"מ) עלולים להופיע ניצני פרחים כבר בתוך יומיים, שלושה. במישור החוף הפריחה נפתחת מוקדם יותר, באוקטובר. באזורים יבשים הפריחה לעיתים מתרחשת ללא עלים, כי הדרישה לקור לצמיחת העלווה לא התממשה.
הפקעת רגילה בעומק של כמה סנטימטרים ומצמיחה עד כ־9 פרחים. הפקעת עטופה קליפות דמויות בצל ומכילה את האלקלואיד קולכיצין, חומר כימי רעיל (רעלן) שמגן עליה מאכילה על ידי רוב בעלי החיים. העלים ערוכים כשושנת בבסיס, צרים ומוארכים. הפרחים בעלי צורת משפך עם צינור ארוך לרוב שקוע מתחת לפני הקרקע, ו־6 עלונים בצבע ורוד. מבנה השחלה והאבקנים מסתדר כך שהשחלה נמצאת עמוק בתחתית והאבקנים מסודרים בשני דורים.
הפריחה מבוססת על פקעת שנוצרה בעונה הקודמת. סתוונית היורה היא סיננתית, הפרחים והעלים מופיעים יחד או כמעט יחד. העלים נמשכים בחורף ומתייבשים באביב, כשפקעת חדשה התמלאת בחומרי תשמורת. הפרי מתפתח מתחת לאדמה ועולה בחורף המאוחר או באביב כדי להפריש זרעים.
לקראת סוף עונת הפריחה מופיעים יותר פרחים זכריים (חסרי שחלה). תופעה זו מוכרת ומחמירה ככל שהעונה מתקצרת; בסופה חלק גדול מהפרחים על הצמח הם זכריים בלבד.
המין מראה אי־תאימות עצמית, כלומר אין הפריה עצמית טובה. המאביקים העיקריים הם דבורי בר קטנות (כולל מיני Andrena), זבובי־רחף ודבורי דבש צעירות. חלק מהמאביקים מחפשים צוף, אחרים אוספים אבקה, וכל אחד נוגע בחלקים אחרים של הפרח.
סתוונית היורה מותאמת לפריחה בסתיו באמצעות פרחים בולטים, משך פריחה ארוך, ייצור צוף מוגבל ושונות באורך עמודי השחלה. שמירות אלה עוזרות להבטיח האבקה למרות מיעוט המאביקים בסתיו.
תמונות מציגות פריחה עם עלים, מרבד פריחה, פריחה בכיסי סלע ופירות מתפתחים.
סִתְוָנִית הַיּוֹרֶה (Colchicum stevenii) פורחת בסתיו. היא מוציאה פרחים ורודים-לילכיים על הקרקע. הצמח שומר מזון בבצל קטן מתחת לאדמה שנקרא פקעת. (פקעת = בצל של הצמח.)
סתוונית היורה קטנה יותר. היא מוציאה עלים יחד עם הפרחים. סתוונית ירושלים גדולה יותר, ועליה באים אחרי שהפרחים נופלים.
הצמח גדל במזרח הים התיכון ובישראל. הוא אוהב מקומות סלעיים ושמשיים.
הפריחה מתחילה אחרי גשמים כשהאדמה מתקררת. בחוף הפריחה יכולה להתחיל כבר באוקטובר. באזורים יבשים לעיתים רואים פרחים בלי עלים.
הפקעת שוכבת בעומק קטן ומצמיחה עד כמה פרחים. בפקעת יש חומר שנקרא קולכיצין. זה חומר חזק, והוא מגן על הפקעת.
הצמח פורח בסתיו. בקיץ הוא ישן מתחת לאדמה. באביב הזרעים מתפזרים והפקעת נשארת במנוחה עד הסתיו הבא.
חרקים קטנים כמו דבורים וזבובים מבקרים בפרחים. הם עוזרים לעשות זרעים.
סתוונית היורה יפה וחשובה בטבע. אפשר למצוא אותה מקשטת שדות וסלעים בסתיו.
תגובות גולשים