עבאס חלמי השני (1874, 1944) היה הח'דיו (המשנה למלך) השלישי והאחרון של מצרים. הוא שלט בין 1892 ל-1914, בזמן שבו הבריטים שלטו בפועל במדינה. נולד בקהיר וגדל בחינוך אירופי; למד בלוזאן ובווינה ודיבר טורקית, ערבית, אנגלית, צרפתית וגרמנית.
הוא ירש את התואר אחרי מותו הפתאומי של אביו, תאופיק, כשהיה בן 17 וחצי. בתחילת שלטונו נחשב ריאקציונר, אבל מהר התעורר בו רצון להחזיר לעצמו סמכויות ולחלץ את מצרים מהשפעה בריטית. הוא תמך בסתר בארגונים לאומיים, ואף מימן גופי תקשורת כמו עיתונו של עלי יוסוף, כדי לערער את מעמדה של בריטניה.
עבאס חיפש גם קשרים עם האימפריה העות'מאנית ועם צרפת כדי לחזק את מעמדן הכלכלי במצרים. גורם מרכזי להתנגשותו עם הבריטים היה מינוי סגן שר מלחמה נגד עצת קיצ'נר, שהוביל להתערבותו של הרוזן מקרומר ולביטול המינוי.
לאחר 1904 החל להשתלב יותר בעבודה עם הבריטים. התקרבותו הזו קרעה אותו מהלאומנים ותרמה לצמיחת תנועות אופוזיציה כמו אלה שהובילו מאוחר יותר את המפלגה הלאומית אל-ופד.
במקביל הוא קידם רפורמות מעשיות: ביסס מערכת משפטית, הקל במיסים, תמך בכיבוש מחדש של סודאן לאחר תום מלחמת המהדיה, הנחה את בניית סכר אסואן ופיתח מערך חינוך רחב. בתקופתו גם הוגדלו גבולות השליטה המצרית במדבר לוב, ובשנת 1906 ניתנה לבריטים היכולת לספח את חצי האי סיני בעקבות תקרית גבול.
עבאס התעניין בחקלאות. הוא התחתן עם הנסיכה איקבל חאנם. בנו, מוחמד עבד אל-מונעם, נולד ב-1899 והוגדר כיורש. הוא שיחק ברעיון להקים פדרציה ערבית ולהעמיד עצמו כחליף לסולטאן העות'מאני.
בשנת 1908 נתמך יוזמה חינוכית שהפכה לאוניברסיטת קהיר. עם כניסת האימפריה העות'מאנית למלחמת העולם הראשונה, בריטניה הכריזה על מצרים כארץ חסות והדיחה את עבאס ב-1914, מתוך חשש לנטיותיו הפרו-עות'מאניות. דודו, חוסיין כאמל, מונה לסולטאן. עבאס גורש לשווייץ, שם נפטר ב-1944. ניסיונותיו לשוב לשלטון לא צלחו; הבריטים אף הכירו בפארוק כיורש כדי למנוע תביעותיו.
עבאס חלמי השני נולד בקהיר ב-1874. ח'דיו זה אומר "סגן מלך".
הוא היה השליט במצרים מ-1892 עד 1914. אז הבריטים שלטו במצרים בפועל.
כמו נער הוא למד באירופה. כשהאב שלו מת פתאום, עבאס עלה לשלטון כשהיה רק בן 17.
הוא לא רצה שהבריטים יחליטו הכל. לכן תמך בסתר בקבוצות לאומיות.
הוא עזר לבנות פרויקטים חשובים. דוגמה: בניית סכר אסואן. הוא גם תמך בהקמת אוניברסיטה בקהיר ב-1908.
ב-1914 הבריטים חששו שהוא תומך בטורקיה במלחמה. הם הדיחוהו ושלחו אותו לשווייץ בגלות. הוא נפטר שם ב-1944.
הוא התחתן עם איקבל חאנם. בנו, מוחמד עבד אל-מונעם, נולד ב-1899.
עבאס פעל רבות כדי לעזור לארץ, אך גם נאלץ לסגת מול הכוח הבריטי.
תגובות גולשים