עבד כנעני הוא גוי (אדם לא יהודי) שנמכר ליהודי ונתון בעבדות במסגרת ההלכה. במעמדו הוא ביניים בין גוי ליהודי: אחרי קנייתו הוא עובר מעין גרות חלקית, שכוללת ברית מילה (לזכר) וטבילה (הטבילה היא ריטואל טבילה במים). בעקבות זאת הוא חייב ברבות מן המצוות כפי שחייבת אישה, וזוכה לאכול תרומה אם אדונו כהן. אך הוא איננו יהודי שלם עד שישתחרר מהעבדות.
בעקבות ביטול העבדות ברוב המדינות, הדין אינו מיושם בפועל היום. דיני עבד כנעני מופיעים ברמב"ם, בטור ובשולחן ערוך.
עבד כנעני נקנה בגין כסף או בדרכי קניין שונות. ילדים שנולדו לשפחה כנענית נחשבים גם הם לעבדים, ורב הבעלות היא של אדון אימם. הקנייה מלווה ב"גרות חלקית": מודיעים לעבד את עיקרי היהדות ואת המעט ממצוות שהוא חייב, מגדירים אם הוא מסכים ואז מטבילים אותו. אם הגוי מסרב לקבל את תנאי העבדות, ניתן לקבלו כגר תושב או למכור אותו לגוי.
מצווה על האדון למול את עבדיו. דיני המילה דומים לדיני המילה של יהודי.
העבד אינו נחשב עוד לגוי אחרי המילה והטבילה, אך גם אינו יהודי גמור עד שיחררוהו. הוא חייב ברוב דיני התורה, אך פטור ממצוות עשה שהתעטפו בזמן (מצוות התלויות בזמן), משום מעמדו כשעבוד.
לעבד כנעני אין מעמד נישואין מלא כמו לבני חורין. לפי ההלכה עבד כנעני אסור לישראלית, ושפחה כנענית אסורה ליהודי רגיל. יש מחלוקות בין הראשונים אם האיסור מדאורייתא או מדרבנן. האדון יכול למסור שפחה לעבדו בתנאים מסוימים.
עבד יכול להיות משותף לכמה אדונים. אם אחד משחרר אותו, הוא עלול להימצא במעמד "חציו עבד וחציו בן חורין". מצב זה יוצר בעיות ביחסי זוגיות, ולעתים בית הדין כופה שחרור מלא.
למרות שההלכה מגדירה בעלות של אדון על העבד, חז"ל פסלו ניצול קיצוני בפועל. הרמב"ם מדגיש הגבלות מוסריות על יחסי אדון־עבד.
עבד כנעני משתחרר בשלוש דרכים עיקריות: על ידי תשלום חופש על ידי עצמה; על ידי שטר שחרור שנתן האדון; או אם האדון פצע את העבד באחד מראשי האיברים, לפי הדין. אחרי שחרור נדרשת טבילה נוספת, ואז הוא הופך ליהודי גמור.
התורה מתירה ומגבילה שחרור עבד כנעני. ישנן מצוות שאוסרות לשחררו תמיד, אך חז"ל אפשרו שחרור מסיבות של קיום מצוות אחרות. יש דיונים תלמודיים בנוגע למניעת שחרור לשמירה על קיום מצוות לאחר השחרור.
יש להבחין בין עבד כנעני (גוי שנמכר) לעבד עברי (יהודי שנמכר). עבד עברי הוא יהודי גמור וחייב בכל המצוות כישראל.
(המקור מזכיר שמקורות ההלכה מפרטים דוגמאות והלכות, אך אין כאן רשימה מלאה.)
עבד כנעני הוא אדם לא יהודי שנמכר ליהודי. אחרי שקונים אותו, עושים לו מעין גרות חלקית. גרות חלקית אומרת שני דברים עיקריים: מילה (חיתוך קטן בעור הערלה אצל זכר) וטבילה (צלילה במים טהורים). אחרי זה הוא חייב בחלק מהמצוות כמו אישה יהודייה. אם אדונו כהן, העבד רשאי לאכול תרומה.
ילדים שנולדים לשפחה כנענית גם הם עבדים. בעל העבד נקרא "אדון". אם הגוי לא רוצה להיות עבד לפי התנאים, יש אפשרויות אחרות עבורו.
העבד לא גוי ולא יהודי שלם. כשהוא משתחרר, הוא הופך ליהודי גמור.
עבד כנעני לא יכול להתחתן כמו חופשי. בדרך כלל הוא אסור לנישואין עם נשים ישראליות.
אפשר לשחרר עבד על ידי תשלום, על ידי שטר שחרור, או במצב חמור אם האדון פגע בו. אחרי השחרור הוא צריך לטבול שוב ולהפוך ליהודי מלא.
(כיום רוב המדינות בוטלו את העבדות, ולכן הכללים הללו פחות רלוונטיים בפועל.)
תגובות גולשים