פילוג הכנסייה הנוצרית

פילוג הכנסייה הוא ההיפרד הכבד בין הכנסייה הקתולית במערב והכנסייה האורתודוקסית במזרח. זה קרה לא בבת אחת, אלא בהדרגה במשך מאות שנים.


המזרח והמערב דיברו שפות שונות. המזרח דיבר יוונית. המערב דיבר לטינית. השפות השונות עזרו להבדלים לגדול. היו גם חילוקי דעות על אמונות. למשל "ומן הבן" (רעיונו שלפיו הרוח הקודש בא גם מן הבן) עורר מחלוקת.


ב-1054 היו חילוקי דעות חזקים. שני מנהיגים של הכנסייה הטילו נידויים זה על זה. זה סימן לניתוק, אבל לא סתם רגע אחד סופי. אחרי זה היחסים נשתרסו עוד יותר.

בשנת 1204 כוחות ממערב כבשו את קונסטנטינופול, הבירה של המזרח, ושדדו אותה. המעשה הזה פגע מאוד במערכת היחסים.


מאוחר יותר היו ניסיונות לחזור ולהתאחד. כמה ועידות ניסו למצוא פתרונות, אך רובם לא הצליחו. במאה ה-18 נוצר מתח גדול כשהאורתודוקסים אמרו שטבילות קתולים לא תמיד נחשבות תקפות. בשנות ה-60 של המאה ה-20 האפיפיור והפטריארך הסירו את הנידויים מ-1054. זה היה צעד גדול של הידברות, אבל עדיין יש הבדלים בין הכנסיות.

היום יש שיתוף פעולה מסוים. עדיין יש מנהגים שונים, ושאלות על סמכות ומנהגים ממשיכות להפריד בין הקתולים לאורתודוקסים.