עובד לדיז'ינסקי

עובד לדיז'ינסקי (24.5.1931, 1.11.1956) היה קצין בצה"ל שזכה פעמיים בעיטור העוז. העיטורים כללו שני צלשי רמטכ"ל שהומרו מאוחר יותר בעיטור העוז.

נולד ברחובות ב-1931, וגדל חלקית בכפר ביל"ו. במלחמת העצמאות לחם בחטיבת יפתח של הפלמ"ח. הפלמ"ח היה כוח לוחמים יהודי שפעל לפני קום המדינה. בין הקרבות שבהם לחם היה קרב חרבת מחאז.

אחרי המלחמה חזר למשק, אך חזר לצה"ל והשתתף בקורס קצינים. הוא שימש כמפקד מחלקה בגדוד 890, חיל הצנחנים (חיילים שמתאמנים בקפיצה מהאוויר ובלחימה מיוחדת).

באוקטובר 1955 פיקד על כוח במבצע שעיר נגד מוצב ברמת הגולן. הכוח שבו שלושה שבויים סורים. בדצמבר 1955 השתתף בפשיטה ליד הכנרת שנקראה מבצע עלי זית. בפשיטה נתקל בגדר שלא נפתחה, זחל תחתיה, נכנס לבונקר והרג מקלען ושני רובאים. המעשה איפשר לכוח לכבוש את המוצב. על פעולה זו קיבל צל"ש רמטכ"ל, שהומר לעיטור העוז.

ב-1 בנובמבר 1956, בקרב המיתלה במבצע קדש, הוביל מחלקה להתקפה לילית על עמדות מצריות על צלע מצוק. הוא הטיל רימון אל פתח העמדה. הרימון פגע בחזרה. לדיז'ינסקי הצמיד חייל לסלע, כיסה אותו בגופו וספג את הרסיסים. החייל ניצל. על הקרבה הזאת עוטר לאחר מותו בצל"ש רמטכ"ל, שגם הוא הומר לעיטור העוז.

הוטמן תחילה בבית קברות צבאי זמני בשלח. ב-23.10.1957 הועבר לקבור בהר הרצל. ברחובות תקוע רחוב על שמו. בספר "ימי צקלג" דמותו של עודד מבוססת עליו, וס. יזהר התייחס אליו בתחקירו על הקרב.

עובד לדיז'ינסקי (24.5.1931, 1.11.1956) היה חייל קצין. הוא קיבל פעמיים את עיטור העוז, פרס על אומץ.

עובד נולד ברחובות ולימים גר גם בכפר ביל"ו. במלחמת העצמאות הוא לחם בפלמ"ח. הפלמ"ח היא יחידת לוחמים לפני קום המדינה.

אחרי המלחמה חזר לעבוד בחווה. אחר כך חזר לצבא ולמד קורס קצינים. הוא הוביל מחלקה בגדוד 890, בחיל הצנחנים. צנחנים הם לוחמים מיוחדים.

בדצמבר 1955 בפשיטה ליד הכנרת הוא זחל מתחת לגדר ונכנס לבונקר. הוא הרג לוחמים שאיימו על הכוח. על זה קיבל צל"ש רמטכ"ל, שיומר לעיטור העוז.

ב-1 בנובמבר 1956, בקרב במיתלה, הוא תקף עמדה מצרית על מצוק. רימון שהטיל חזר אל החברים. עובד הצמיד לידו חייל והסתיר אותו בגופו. הוא ספג את הפיצוץ והציל את החייל.

ראשית נטמן בבית קברות זמני. ב-23.10.1957 הועבר לקבור בהר הרצל. יש ברחובות רחוב על שמו. בספר "ימי צקלג" יש דמות שמבוססת עליו.