עול

עול הוא כלי רתמה שמקשרים לבהמה כדי למשוך עגלה או מחרשה. ההרכב הנפוץ הוא שני מוטות; המוט העליון, רחב, מונח על עורף הבהמה. המוטות מחוברים באמצעות ביתדות (חלקים שמקשרים בין המוטות). לעול מחוברות מוסרות, רצועות או ריסים שמחברים את הכלי לבהמה, ומושכות למשיכת העגלה.

בעת העתיקה העול היה עשוי מעץ, כיוון שעול מברזל היה כואב ובעל סבל לבהמה. העול נזכר כבר בתורה בפסוק שמתאר פרה תמימה שאין עליה עול. במסורת ההלכתית נאסר לחרוש בשור ובחמור המסורים לאותו עול, מפני שכוחם שונה וזה יכול להזיק להם.

במשנה מסופר שבתקופות בצורת, כשהעול התקלקל והיו סדקים בעץ, טבלו אותו במים כדי שהסדקים יתמלאו וישתקם העץ. בספרות חז"ל מובדלים עול של בהמה יחידה ועול לשתי בהמות, שנקרא "צמד". יש גם מסורות שחיה צעירה מורגלת לעול קל, אך כשהופכת לשור בוגר היא עלולה לשבור אותו.

בשפה המודרנית המילה "עול" משמשת גם בצורה מטפורית כדי לתאר נטל או מטלה כבדה.

עול הוא כלי שמחברים על צואר הבהמה כדי שתמשוך עגלה או מחרשה. בדרך כלל יש שני מוטות. המוט העליון נשען על עורף החיה.

לעול מחברים רצועות שקוראים להן מוסרות. מוסרות עוזרות לכוון ולמשוך.

בעבר עשו את העול מעץ. לא עשו אותו מברזל, כי זה כואב לבהמה. בתורה יש אזכור של עול והמסורת אומרת שלא מרתימים שור וחמור יחד. זה עלול לפגוע בהם כי כוחם שונה.

במשנה כתבו שבשעת בצורת טבלו את העול במים כדי לסגור סדקים. חז"ל כינו עול לשתי בהמות "צמד". עוד אומרים שעגלים רגלו לשאת עול קל כשהם קטנים.

היום אומרים על משהו כבד או קשה "זה עול".