קריקט

קריקט (Cricket) הוא משחק קבוצתי בין שתי קבוצות של 11 שחקנים. משחקים עם מחבט וכדור על מגרש דשא מעגלי או אליפטי. במרכז המגרש יש משטח מלבני קשיח שנקרא פיץ' (Pitch). בשני קצות הפיץ' עומדות הוויקטים (Wickets): שלושה עמודי עץ אנכיים שנקראים סטמפס (Stumps), ועליהם שתי פיסות עץ אופקיות שנקראות ביילס (Bails).

על הפיץ' נמצאים שני חובטים (Batsmen) מהקבוצה החובטת ומגיש (Bowler) מהקבוצה המגישה. המגיש זורק את הכדור מהוויקט שלו לכיוון הוויקט של החובט. החובט מנסה להגן על הוויקט ולחבוט בכדור. אחרי חבטה החובטים יכולים להחליף מקומות בין הוויקטים; החלפה אחת נקראת ריצה (Run) ומוסיפה נקודה.

מטרת קבוצת השדה היא לעצור ריצות ולפסול חובטים, למשל על ידי הפלת הוויקט. סיבוב (Innings) נמשך עד שקבוצת החובטים לא יכולה לספק שני חובטים במגרש, כלומר נפסלו 10 חובטים.

משתמשים בכדור בצבע לבן כדי לשפר את הראות במשחקים מודרניים.

הקריקט התפתח בצורתו המודרנית באנגליה. הוא פופולרי במיוחד במדינות חבר העמים הבריטי ובדרום אסיה, כמו הודו, פקיסטן, בנגלדש וסרי לנקה. גם באוסטרליה, ניו זילנד, דרום אפריקה ובאיי הים הקריביים קריקט נפוץ.

המשחק יכול להימשך שעות רבות ואף חמשה ימים במשחקי טסט מסורתיים. משחקים בינלאומיים הצליחו לעורר תשומת לב רבה ולפעמים גם מתחים בין מדינות.

לפני המשחק מקיימים הגרלה (בדרך כלל הטלת מטבע) כדי להחליט מי חובט ומי מגיש. המשחק מחולק לאובר (Over): כל אובר כולל שישה כדורים שמגיש אותו שחקן. המגישים מתחלפים בין האוברים, והאובר מוגש לכיוון חובט מסוים בפיץ'.

סיבוב מסתיים כשהקבוצה המגישה הוציאה את רוב החובטים או מתקיים מצב אחר לפי כללי התחרות.

רק שני חובטים נמצאים על הפיץ' בכל רגע. בקבוצת השדה כל 11 השחקנים על המגרש; אחד הוא המגיש, אחד הווקט-קיפר (שומר הוויקט) ושארם שחקני שדה. הקפטן יחד עם המגיש קובעים את מיקום שחקני השדה.

המגרש הוא שטח דשא מעגלי או אליפטי. הקוטר נע בדרך כלל בין כ־137 מטר ל־152.5 מטר. קיים גבול (Boundary) שמסמן את קצה המגרש.

הפיץ' הוא מלבן קשיח במרכז המגרש. ממדיו המקובלים הם כ־3.05 מטר רוחב וכ־20.12 מטר אורך. בכל קצה פיץ' עומד וויקט עם הסטמפס והביילס.

החובטים צוברים נקודות על ידי ריצה בין הוויקטים, נקודה אחת על כל החלפה. אם חבטו את הכדור והוא עולה ישירות מחוץ לגבול בלי לפגוע בקרקע מקבלים 6 נקודות. אם הכדור פוגע בקרקע ואז יוצא מחוץ לגבול מקבלים 4 נקודות.

קיימות דרכים שונות לצבירת נקודות ולפסילת חובט. יש חוקים טכניים רבים (כמו סוגי פסילות) שנקבעים בתקנון המשחק.

יש צורות שונות של תחרות: משחקים שבהם כל קבוצה חובטת פעמיים, משחקים שנגמרים בתיקו בתנאים מסוימים, ומשחקים בהם אפשר להכריז על סיום חבטה כדי לשלוח את היריבה לחבוט.

אירועים גדולים כוללים את גביע העולם ואת הסדרה בין אנגליה לאוסטרליה שנקראת "אשס" (Ashes). סדרת האשס כוללת חמישה משחקי טסט ומתקיימת לפי תור בין שתי המדינות. הקריקט צובר פופולריות ענקית בהודו. שווי ליגת הקריקט בהודו צמח מ־5.3 מיליארד דולר ב־2017 ל־10.9 מיליארד דולר ב־2023.

בישראל הקריקט לא מפותח. פועלות כמה קבוצות חובבניות וליגות מצומצמות. לנבחרת ישראל יש השתתפויות בתחרויות בינלאומיות והיא נחשבת לנבחרת חלשה-בינונית. רוב השחקנים בישראל מגיעים מרקע הודי, בריטי, אוסטרלי, ניו זילנדי או דרום אפריקאי.

בשנת 2014 נפטר שופט קריקט ישראלי, הלל אוסקר, מפגיעת כדור במהלך משחק באשדוד. משחקי קריקט נערכים גם במסגרת המכביה העולמית בארץ כל ארבע שנים.

קריקט הוא משחק בין שתי קבוצות של 11 שחקנים. משחקים עם מחבט וכדור על דשא גדול. במרכז המגרש יש חלק מלבני קשה שנקרא פיץ' (Pitch).

בשני קצות הפיץ' יש ויקט. ויקט הוא שלושה מקלות עץ עם שני מקלות קטנים מעליהם. החובט (Batsman) עומד ליד הוויקט ומנסה להדוף את הכדור עם המחבט. המגיש (Bowler) זורק את הכדור מהצד השני.

החובטים יכולים לרוץ בין הוויקטים. כל החלפת מקומות שווה נקודה אחת.

מחליטים מי חובט בהגרלה של מטבע. המשחק מחולק לאובר; בכל אובר המגיש זורק שישה כדורים.

אם החובט מחבט את הכדור והכדור עף ממש מחוץ לגבול בלי לגעת בקרקע, הוא מקבל 6 נקודות. אם הכדור נוגע בקרקע ואז יוצא מהגבול, הוא מקבל 4 נקודות.

המגרש גדול ועגול. החבל שסביב המגרש נקרא גבול (Boundary). הפיץ' הוא המלבן במרכז, בגודל של כ־3 מטר על כ־20 מטר.

הקריקט מאוד פופולרי בהודו ובמדינות חבר העמים הבריטי. יש תחרויות גדולות כמו גביע העולם וסדרת האשס בין אנגליה לאוסטרליה.

בישראל יש מעט קבוצות. נבחרת ישראל משתתפת בתחרויות, ונבחרת הנוער ניצחה כמה פעמים בדרג השני באירופה.

בשנת 2014 מת שופט קריקט ישראלי בשם הלל אוסקר, אחרי שנפגע בכדור במהלך משחק. משחקים גם נערכים במכביה בארץ כל ארבע שנים.