עומס תנועה (או גודש תנועה) הוא מצב בכביש שבו כלי רכב נוסעים באיטיות.
זה מייצר נסיעות ארוכות וצפיפות על קטע כביש מסוים. עומס תנועה קורה כשיותר דרישה לנסיעה מכפי שהכביש יכול לקלוט. מצב קיצוני שבו התנועה עוצרת נקרא "פקק תנועה".
הגורם המרכזי לעומס הוא חוסר התאמה בין מספר הרכבים לבין קיבולת הכביש. מצב זה נקרא גם "צוואר בקבוק", נקודה בכביש שמגבילה את הזרימה. עלייה במספר הרכבים בשעות שיא, כמו בבוקר לעבודה או בערב חזרה הביתה, יוצרת עומס.
קיבולת הכביש יורדת גם בגלל חסימות זמניות. דוגמאות: תאונות, עבודות דרך או סגירת נתיבים. לעתים נוצר "פקק סקרנים": נהגים בנתיב הנגדי מאיטים כדי להציץ במקום תאונה, ויוצרים פקק.
תרבות נהיגה משפיעה אף היא. נהגים שנוסעים לאט בנתיב השמאלי (הנתיב המיועד למהירות גבוהה) יכולים לגרום להאטה כוללת. אם נתיבים רבים נחסמים במהירויות נמוכות, מהירות הנסיעה הממוצעת יורדת והפקק מתגבר.
עומס תנועה מביא לאובדן זמן, בזבוז דלק וזיהום אוויר גבוה יותר. במדדים כלכליים, פקקים גורמים להפסדים גדולים. לפי הערכות שונות הנזק הכולל מפקקים בישראל נאמד בעשרות מיליארדי שקלים בשנה.
ניתן להקל על העומס בשתי דרכים עיקריות: להגדיל את יכולת הכביש או להקטין את מספר הרכבים בשעות השיא.
הגדלת הקיבולת כוללת שיפורים בתשתיות וייעול זרימת התנועה. הקטנת מספר הרכבים נעשית באמצעות קידום תחבורה ציבורית, נסיעות משותפות (carpool) ועידוד השארת הרכב בבית בעשרות ימי השבוע.
כמות כלי הרכב גדלה באופן משמעותי: ב-1951 היו כ-34 אלף כלי רכב פרטיים; ב-2017 היו כ-2.857 מיליון. יחס כלי רכב פרטי לאוטובוס השתנה מאוד בעשורים השנים.
דוחי ארגונים מצביעים על פקקים קשים בישראל, עם עומסים גבוהים מהממוצע במדינות ה‑OECD.
בתשובה לבעיה הושקו מהלכים שונים: רפורמות תחבורה ציבורית בגוש דן, נתיבים מהירים, ותשתיות רכבות קלות. בין היוזמות: ניסוי "נעים לירוק" לעידוד ויתור על הרכב, פרויקט "דרך ערך" לתמרוץ נסיעות משותפות, ומיזם "נתיב פלוס" לעידוד תחבורה ציבורית ונסיעות משותפות בכביש 20.
עומס תנועה זה כשיש יותר מכוניות מאשר מקום בכביש. הנהגים נוסעים לאט מאוד.
אם התנועה נעצרת לגמרי קוראים לזה פקק תנועה.
עומס קורה כשבאותו זמן הרבה אנשים נוסעים לאותו כיוון. זה קורה בבוקר ובערב.
גם תאונה או עבודה בדרך מצרת את הכביש. זה נקרא צוואר בקבוק, פירוש: נקודה שקטעה את הזרימה.
לפעמים נהגים בנתיב שמולי מאיטים כדי להציץ. אז נוצר "פקק סקרנים".
גם נהיגה איטית בנתיב השמאלי יכולה להאט את כל הכביש.
פקקים גורמים לאיבוד זמן, בזבוז דלק וזיהום אוויר.
בישראל זה יקר מאוד לכלכלה.
מנסים לפתור את הבעיה בשתי דרכים: להפוך את הכבישים ליעילים יותר או להפחית את כמות המכוניות.
זאת עושים עם אוטובוסים, רכבות קלות, נתיבים מיוחדים לנסיעות משותפות ותמריצים לא להשאיר את הרכב בבית.
ב-1951 היו כ-34 אלף מכוניות פרטיות. ב-2017 היו כ-2.857 מיליון.
בישראל יש פקקים חזקים יותר מרוב המדינות החברות ב‑OECD.
לכן בנו תחבורה ציבורית חדשה והתחילו פרויקטים לעידוד נסיעות משותפות.
תגובות גולשים