עופר בר-יוסף (1937, 14 במרץ 2020) היה פרופסור לאנתרופולוגיה (חקר בני אדם ותרבויות) באוניברסיטת הרווארד. הוא היה גם פרופסור לארכאולוגיה פרה-היסטורית (חקר אתרים וחפצים מתקופות קדומות) באוניברסיטה העברית, ואוצֵר במוזיאון פּיבּוֹדי בהרווארד (אחראי על האוספים והתצוגות). הוא נחשב לאחד החוקרים הישראלים המרכזיים בעידן הפלאוליתי (תקופה קדומה שבה השתמשו בכלי אבן).
נולד בישראל המנדטורית כבן הבכור במשפחה בת ארבעה ילדים. משפחת אביו עלתה ממרוקו. משפחת אמו באה מריגה והייתה בין מייסדי חדרה. בילדותו הושפע מאוספי עתיקות של אביו ומהחוקר האמריקאי ויליאם אולברייט.
כשהיה בן 17 הצטרף לקיבוץ ובהמשך התגייס לצה"ל. בגיל 20, במהלך שירותו הצבאי, השתתף בחפירות של משה שטקליס במערת כבארה. לאחר מכן התנדב לחפירה בטראסת נחל אורן.
בלימודיו באוניברסיטה העברית, שבה למד ארכאולוגיה וגאוגרפיה, השתתף בחפירות בתל עובידיה, בנחל אורן ובאתרים נוספים. הוא עבד על פיתוח שיטות מחקר חדשות וניס routine אותן במערת היונים. כשהשטקליס נפטר, נקרא בר-יוסף להמשיך את עבודת החפירה בתל עובידיה.
בשנות ה-60 וה-70 חקר שוב מערת היונים, תל עובידיה ואתר ג'בל מע'רה בסיני. בשנות ה-80 השתתף בחפירות נוספות במערת כבארה. כמו כן חפר אתרים בגאורגיה, בטורקיה, במזרח אירופה ובסין. מחקריו סייעו להבנה של התפשטות האדם, התפתחות חברות ומקורות החקלאות.
נפטר ב-14 במרץ 2020.
עופר בר-יוסף (1937, 2020) היה פרופסור וחוקר עתיקות. הוא למד וחקר תקופות מאוד ישנות. את התקופה הזאת קוראים פלאוליתית. פלאוליתית היא תקופה עתיקה שבה השתמשו בכלי אבן.
נולד בארץ לפני קום המדינה. הוא היה הבן הבכור במשפחה. אביו עלה ממרוקו. אמו באה מריגה והייתה בין מייסדי חדרה.
כשהיה נער הצטרף לקיבוץ. בגיל עשרים עבד בחפירות במערת כבארה. חפר גם בנחל אורן ובתל עובידיה. הוא פיתח דרכים חדשות לעבודה בחפירות.
במשך חייו חפר באתרים בסיני ובמדינות אחרות. הוא חקר גם בגאורגיה, בטורקיה ובסין. העבודה שלו עזרה להבין מתי והיכן אנשים התפשטו ומתי התחילו לעסוק בחקלאות.
עופר בר-יוסף נפטר ב-14 במרץ 2020.
תגובות גולשים