עושים זיכרונות

״עושים זיכרונות״ (באנגלית: Makin' Memories) הוא סרטון קצר שהוא בעצם סרטון של תמונות, כלומר מצגת תמונות שמוצגת במהירות נמוכה מ-24 תמונה לשנייה, ולכן לא סרט רציף.

הוא שימש גם כשיר הנושא של הסרטון. הוצג באולם הכניסה לאולם הקולנוע התלת־ממדי (נראה כאילו דברים יוצאים מהמסך) של ביתן הדמיון באפקוט, דיסניוורלד, מתחילת שנות ה־80 עם פתיחת המתקן.

הביתן הופעל בתמיכת חברת קודאק, והשיר הכיל אזכורים רבים למוצרי החברה. השיר נכתב על ידי האחים שרמן ואורכו 9 דקות, בדיוק כמו אורך הסרט. תמונות הסרט הוקרנו בסנכרון עם מילות השיר, והסרט מציג את ההיסטוריה של הצילום מבחינה טכנית ואמנותית.

בגרסה המקורית מילות השיר הסתיימו: "והזיכרונות לא ידהו...". עורכי הדין של קודאק חששו שהשורה הזו תהפוך להבטחה שאינה נכונה (תמונות כן עלולות להדהות), ולכן שונו המילים ל"ימים טובים יופיעו שוב...".

״עושים זיכרונות״ (Makin' Memories) הוא סרטון קצר של תמונות שמצולמות אחת אחרי השנייה.

השיר של הסרט הוא באותו שם. הסרט הוקרן בכניסה לאולם תלת־ממדי, שזה מסך שנראה כאילו דברים יוצאים ממנו, בביתן הדמיון באפקוט, דיסניוורלד, בתחילת שנות ה־80.

קודאק תמכה בביתן. השיר הזכיר הרבה מהמוצרים של קודאק. השיר נכתב על ידי האחים שרמן והוא ארוך 9 דקות. התמונות הוצגו ביחד עם מילות השיר.

הסרט מראה איך הצילום התפתח עם הזמן.

במקור השיר סיים ב"והזיכרונות לא ידהו", אבל עורכי דין חששו שהשורה מבטיחה משהו לא נכון. לכן שינו את המילים ל"ימים טובים יופיעו שוב".