עזרא (תנועת נוער)

עזרא, תנועת הנוער התורני לאומי היא תנועת נוער דתית‑לאומית. היא הראשונה מסוגה בארץ והשנייה בגודלה בתנועות הנוער הדתיות. כיום יש בה כ‑20,000 חניכים בכ‑75 סניפים. המזכ"ל הוא לירן גרוס והרב הגדול של התנועה הוא הרב אורי שרקי.

עזרא נוסדה בתחילת המאה ה־20 בגרמניה. צעירים יהודים‑אורתודוקסים חיפשו מסגרת שמחברת בין נאמנות להלכה (החוקים הדתיים) לבין חיי מודרניות. ב־1919 וירצבורג התקבלה השם עזרא, על שמו של עזרא הסופר. התנועה הושפעה מרעיונו של הרב שמשון רפאל הירש ומעקרון "תורה עם דרך ארץ", שילוב לימוד התורה עם השתלבות בחיי חברה וכלכלה.

עזרא ארגנה הכשרות לקראת עלייה לארץ. בין הפעילויות בולטת "הכשרת רודגס": תוכנית שכללה עבודה חקלאית, לימוד תורה וחיים בקבוצה. ב־1925 הוקמה בארץ חוות ההכשרה "מחנה ישראל" להדרכת צעירים לעבודה חקלאית והתיישבות. בתוך התנועה התקיים ויכוח על היקף ההשקעה בארץ מול המשך פעילות באירופה.

עם עליית הנאצים נסגרו סניפים בגרמניה ורבים עלו לארץ. ב־1936 נפתחו הסניפים הראשונים בארץ בפתח‑תקווה ותל‑אביב, ובשנים הקרובות נוספו ירושלים וחיפה. ב־1939 התקיימה הוועידה הארצית הראשונה בארץ, שבה נערכו מבנים ארגוניים וסדרי פעילות. חברי התנועה סייעו בקליטת פליטים והשתתפו בעשייה חינוכית במחנות העקורים ובמחנות המעפילים בקפריסין לאחר המלחמה.

לאחר הקמת המדינה התנועה התמקצעה. ב־1948 הצטרפה כארגון נוער לפועלי אגודת ישראל, והוקם משרד הנהלה בתל‑אביב. חלק גדול מהפעילות הפך למשרה מלאה ודורש תקציב. עזרא תמכה גם בשילוב בוגרות בשירות לאומי בקיבוצי תנועה, במקביל לשירות הצבאי של הבנים.

תנועת עזרא הצטרפה לשירות הנח"ל, שאיפשר לחניכים להתיישב במסגרת גרעינים חקלאיים כבר במהלך השירות הצבאי.

בוגרי התנועה ייסדו ישיבות הסדר ומשכו את הדגש ללימוד תורה לצד שירות המדינה. נבנו מכונים הלכתיים וחינוכיים, כמו המכון להלכה בהתיישבות והמכון התורה והארץ, לטיפול בשאלות מעשיות של החיים במדינה.

לאחר מלחמות ועיבודים חברתיים, התנועה התאימה מסגרות לחברה הישראלית המשתנה. נפתחו סניפי מח"ר (סניפים בעיירות פיתוח ובעולי חדש). שונה השם הרשמי של התנועה על מנת להדגיש את האופי הלאומי לצד הדתי, מתוך רצון להראות שאין סתירה בין דבקות במצוות לבין מחויבות לאומית.

בשנים האחרונות גדלה התנועה במוסדותיה ובמספור הסניפים. הוקמו מיזמים חינוכיים חדשים: תוכנית של"פ (שמינסטים לעיירות פיתוח), מיזם ארזים לשילוב חניכים עם צרכים מיוחדים, ומרכז קד"ם לפיתוח תוכן תנועתי. עזרא ממשיכה לפעול כגוף תורני‑חינוכי עם מעורבות קהילתית וחברתית.

תנועת עזרא ייסדה מספר יישובים בארץ כחלק ממפעל ההתיישבות שלה. בין המוכרים: חפץ חיים, קיבוץ שהוקם ב־25 באפריל 1944, יסודות, מושב שהוקם על ידי פליטי השואה וגרעין התנועה, ועלבים, קיבוץ שהוקם על ידי חניכי התנועה וכולל ישיבת הסדר.

המנון התנועה מבטא בנייה רוחנית וחיבור לתורה ולעבודה בארץ. סמל התנועה הוא מגן דוד בתוך עיגול, עם לוחות הברית ו‑12 קווים שמסמלים את שבטי ישראל. החזון המודרני קורא לבניית חברה המשלבת חיים דתיים עם אחריות למדינה ולעשייה מעשית.

מעבר לסניפים בארץ קיימים סניפים בחו"ל. הנהלת הסניפים בחו"ל פועלת בשם "עזרא התנועה העולמית". היא פעילה בקהילות בריטניה, צרפת, ארצות הברית ובמדינות ברית המועצות לשעבר, ומטרתה לחזק חיבור למסורת ולהעלות חניכים לארץ. מזכ"ל עזרא עולמית כיום הוא דני אלינסון.

עזרא היא תנועת נוער דתית בארץ. יש בה כ‑20,000 חניכים בכ‑75 סניפים. המנהלים: לירן גרוס והרב אורי שרקי.

עזרא התחילה בגרמניה בתחילת המאה ה‑20. ב־1919 קיבלה את שמה עזרא. הרעיון היה לשלב לימוד תורה (הוראות דת) עם חיים מודרניים.

התנועה ארגנה הכשרה לעבודה חקלאית וללימוד. דוגמה היא "הכשרת רודגס". ב־1925 הוקמה בארץ חווה שנקראה "מחנה ישראל".

עם עליית הנאצים רבים עלו לארץ. ב־1936 נפתחו הסניפים הראשונים בישראל, בין השאר בפתח‑תקווה ובתל‑אביב. אחרי המלחמה עזרו לחסרי בית ולעולים חדשים.

במדינה החדשה התנועה גדלה והחלה לעבוד באופן מקצועי. חניכים גם השתתפו בשירות הנח"ל, שירות ששילב צבא ועבודה התיישבותית.

כמה כפרים וקיבוצים הוקמו על ידי חניכי התנועה. דוגמה: חפץ חיים, קיבוץ שנוסד ב‑1944. גם יסודות ושעלבים נבנו על ידי חברי התנועה.

סמל עזרא הוא מגן דוד עם לוחות הברית. החזון אומר לבנות חברה דתית שעוזרת למדינה ולעשייה בארץ.

יש גם סניפים בחו"ל, למשל בארצות הברית ובאירופה. התנועה שם עוזרת לחניכים לשמור מצוות ולהתקשר לישראל.