עזרא הסופר

עזרא הסופר היה מנהיג יהודי במאה ה-5 לפנה"ס. שמו "הסופר" מצביע על בקיאותו בתורה ועל תפקידו בהעתקה ולימוד. מחקרים מסוימים מזהים אותו גם כמי שאיחד וחיבר גרסאות של ספר התורה שהיו מקובלות אחר־כך.

בשנה השביעית למלכות ארתחששתא מלך פרס, שנה שמיוחסת בעדות מסורתית ל־457 לפנה"ס, עלה עזרא מבבל לירושלים כממונה מטעם המלך. הוא הגיע עם כתב הרשאה מלכותי, כספים למקדש ותרומות מיהודי פרס. המסורת מספרת שהוא נפטר בט' בטבת, ולפי יוסף בן מתתיהו נקבר בירושלים; קיימת גם מסורת לגבי קברו בעיראק.

עזרא שימש "שליח המלך", נציג המלך על קהילות היהודים שבאחַשְׁדַּרְפָּנוּת מעבר הנהר. משמעות התפקיד היתה סמכות דתית ושיפוטית רחבה: יכולת לגזור קנסות, עונשים ואפילו מינוי שופטים. עם זאת, לא היתה לו כוח צבאי או אמצעי כפייה ממשי. תפקידו היה בעיקר להטמיע ולשמש כרשות דתית עצמאית.

עזרא חיזק את לימוד התורה והנחיל הרגלים של תפילה ולימוד אישי. כשהובא לידיעתו על נישואי תערובת בין יהודים לנשים נכריות, הוא זדעזע וכינס אספה ציבורית. בעקבות זאת הוחלט להיפרד מנשים מסוימות, ובית דין עבר על המקרים לבירור.

עזרא העדיף הסברה והסדר קהילתי על פני כפייה אקראית. הוא כינס את העם לקריאת תורה ציבורית בראש השנה, ועמד על הבמה כדי לקרוא ולהסביר בתרגום ובפירוש.

בתפקידו פעלו גם תלמידיו, "הסופרים". הם העתיקו ספרי תורה, לימדו את העם ותקנו תקנות דתיות וחברתיות.

עזרא מיוחס לשינוי הכתב שבו נכתבה התורה: מעבר מהכתב העברי הקדום לכתב אשורי. כתיבה בכתב אשורי הפכה נפוצה כי הוא היה נכתב בבבל, שם שהתה קהילה יהודית גדולה. המהלך הזה השפיע על מעמד השפה והדפיס צורה חדשה למסמכים רשמיים ולכתובות.

חז"ל מייחסים לעזרא מספר תקנות חשובות, ביניהן: קריאת התורה בימים שני וחמישי ובמנחה של שבת; כינוס בתי דין בימים אלה; קריאת פרשיות תוכחה בזמנים קבועים; טקסים ונהלים שקשורים להכנת השבת ולצניעות. בין התקנות גם "טבילת עזרא", חובת טבילה (רחצה טקסית) לפני לימוד ותפילה.

יש מחלוקת האם עזרא עלה לארץ פעם אחת או פעמיים. ברור שהוא שהה בבבל שנים רבות, שם גם למד מתלמידיו של ברוך בן נריה. בסיפורי המסורת הוא משמש כגשר בין דור הנביאים לבין הדור החוזר לארץ.

עזרא היה בנו של שריה, מתוך משפחת הכהנים בני צדוק. יש דיונים האם מדובר באותו שריה שמוזכר בדורות אחרים, אך המסורת רואה בו כהן ובן שושלת כוהנית.

על פי מקורות רבניים נפטר עזרא בט' בטבת. במקורות אחרים מופיעה גם התאריך הי' בטבת. מסורות שונות מצביעות גם על מקום קבורתו בירושלים וגם על מקום קבורתו בעמק בבצרה בעיראק.

עזרא הסופר חי לפני הרבה מאוד שנים. הוא היה מנהיג ומורה בתורה. שם הכינוי "הסופר" אומר שהוא כתב והעתיק ספרי תורה.

בשנה השביעית של המלך ארתחששתא, עלה עזרא מירושלים לבבל וחזר ארצה עם אישור המלך. הוא הביא כסף למקדש ועזר לאנשים לשמור על מצוות התורה.

עזרא היה נציג המלך אצל היהודים. הוא יכול היה לשפוט בעיות ולתת הוראות דתיות. הוא לא היה בעל כוח צבאי.

עזרא רצה שכל אחד ילמד ויקרא בתורה. הוא כינס את העם לקריאה גדולה של התורה. כשראה שאנשים מתחתנים עם אנשים שאינם יהודים, הוא ציער וכינס את העם כדי לבדוק זאת.

עזרא שינה את הכתב שבו כותבים את התורה. הכתב החדש נקרא "כתב אשורי". המטרה היתה שאנשים בגלות ובארץ יוכלו לקרוא יחד.

לפי המסורת, עזרא קבע כמה כללים חשובים. בין השאר: לקרוא בתורה בימי שני וחמישי, ובחלק משבתות גם במנחה. הוא גם דגל בטבילה לפני לימוד ותפילה.

יש סיפורים שאומרים שעזרא עלה לארץ פעם אחת או פעמיים. בכל מקרה, הוא בילה הרבה זמן בלימוד לפני ששב לארץ.

עזרא היה בן של משפחת כהנים בשם בני צדוק.

יש שמסבירים שעזרא נפטר בט' בטבת. יש גם מסורות שאומרים שי' בטבת. מקום קבורתו נזכר הן בירושלים והן בעיראק.