עט נובע

עט נובע (Fountain pen) הוא עט שבקצהו ציפורן מתכת ובו מכל פנימי לדיו.

הדיו עובר מהמכל אל הנייר הודות לגרביטציה ולכוח הנימיות, כלומר הנטייה של נוזלים לזרום במרחבים צרים. ממלאים את המכל בטפי או במזרק. יש גם מנגנוני שאיבה פנימיים דרך הציפורן שיוצרים תת־לחץ. קיימים גם עטים עם מחסניות דיו. ציפורן העט עשויה מתכת ולעתים מצופה ברותניום או טונגסטן. לעטים נובעים יכול להיות ערך כספי גבוה; אספנים משלמים עשרות אלפי שקלים בעט מהדורה מיוחדת.

על פי המסורת, העט הנובע הראשון נבנה לבקשת הח'ליפה מעד אל־מועיז במאה ה־10 במצרים, כדי לא ללכלך. לאונרדו דה וינצ'י השתמש בעט נובע, אבל עטים מתקופתו לא שרדו. הכתיבה בעט נובע החזיקה מעמד יותר מאשר כתיבה בנוצה שטבלו שוב ושוב. פיתוח העטים היה איטי כי בתחילה לא הבינו את תפקידה של הכמות והנחת האוויר בפעולת העט. הדיו בראשיתו היה מלא גושים ובלתי יציב. הייצור המסחרי החל במאה ה־19, והוזיל את העטים. כך הם הפכו לנפוצים ותורמים להפצת קריאה וכתיבה.

עט נובע הוא עט עם קצה מתכתי ומכל קטן לדיו.

הדיו זורם מהמכל אל הנייר. זה קורה בגלל נימיות (הנטייה של נוזל לזוז בתוך מקום צר). ממלאים את המכל בטפי, במזרק או במחסנית מוכנה. יש עטים יקרים שאספנים רוצים לאסוף.

לפי המסורת, עט כזה נבנה למלך במצרים במאה ה־10. לאונרדו דה וינצ'י השתמש בעט כזה. הייצור המסחרי התחיל במאה ה־19. אז העטים הפכו זולים ונפוצים, והרבה אנשים למדו לקרוא ולכתוב.