בעולם הישיבות (מוסדות לימוד תורניים) עילוי הוא תלמיד מוכשר מאוד. עילוי ניחן ביכולת שכלית גבוהה, בהתמדה ובזיכרון יוצא דופן. יש מצפים מעילוי להגיע להישגים גבוהים ולעיתים להתפרסם כגדול בתורה.
המושג נכתב גם כעילוי (יש ההוגים במלעיל, כלומר מבוטא בהטעמה שונה). הרב יהודה לייב מימון, בספרו "שרי המאה", מצטט אמירה על תלמיד בעל שכל טוב אך חוסר התמדה: המילה "עלוי" הופיעה כראשי תיבות של "עינים להם ולא יראו". זה מדגיש שלא די בכישרון, צריך גם לממשו.
במקומות שונים דרגו את העילויים בשמות ובהגדרות שונות. דרוגים אלו שימשו בעיקר בישיבות בעבר. היום המושג משמש יותר באופן כללי ופחות מדויק. יוצאת מן הכלל היא חסידות צאנז שממשיכה להשתמש בהבחנות מסוימות.
דוגמאות לשמות שהופיעו בדירוגים: "עילוי", "חצי עילוי", "תלמיד הישיבה", "צורבא מרבנן", "תעודת רב".
עילוי הוא תלמיד מצטיין בישיבה. ישיבה היא בית ספר ללימוד תורה. לילד כזה יש שכל טוב, ממשיך ללמוד וזוכר הרבה.
המילה גם נאמרת בצורה שונה (מלעיל). הרב יהודה לייב מימון סיפר על אמירה ישנה: המילה "עלוי" נראית כראשי תיבות של "עינים להם ולא יראו". זה אומר שלפעמים יש חכמה בלי התמדה. לכן חשוב לא רק לדעת, אלא גם לעבוד ולהשתדל.
בעבר חלקו תלמידים לדרגות. היום משתמשים במילה בדרך כלל בלי כל כך לחלק. במקום אחד שנשאר שונה הוא חסידות צאנז.
כמה שמות שראית בדרוגים: "עילוי", "חצי עילוי", "תלמיד הישיבה".
תגובות גולשים