עין הים היה קיבוץ של הקיבוץ המאוחד שפעל בין השנים 1936 ל-1950 ליד מושבת עתלית. את הקיבוץ הקימו עולים מפולין, יוצאי הכשרות חלוציות, קבוצות הכשרה של עולים צעירים, יחד עם כמה חברים מבית השיטה.
עם פרוץ המרד הערבי הגדול, גל אלימות שהשבית הגעת עובדים ערבים לאזור, הוחלט להקים יישוב באזור עתלית כדי לתפוס עבודות בחקלאות ובחברת המלח המקומית. בהתחלה לא היו להם אדמות, אז המתיישבים התגוררו בצריפי עובדי חברת המלח. אחר כך קנו 10 דונם על גבעה בדרום עתלית ובנו שם צריפים, בתי ילדים ומאפייה.
החיים בקיבוץ היו קשים וסקציפיים. חברי עין הים עבדו בכריית מלח, בעבודות חקלאיות אצל איכרים מקומיים ובענפי הקיבוץ: דיג, מאפייה, צאן, רפת ופלחה. מתחת למאפייה היה סליק, מקום מוסתר שבו החביאו נשק בלתי חוקי.
חברי הקיבוץ היו חברים בהגנה, ארגון ההגנה של היישוב היהודי אז, והשתתפו בהשגת נשק ובפעילויות לילה, כמו הורדת ארגזי נשק מהרכבות.
יצחק המל, חבר הקיבוץ, נהרג בעת ששמר בכרמי עתלית; הוא נחשב החלל הראשון של המקום.
במלחמת העצמאות חברי הקיבוץ השתתפו בכיבוש כמה כפרים באזור. לאחר המלחמה, ב-1950, הקימו חברי עין הים יחד עם יוצאי רמת רחל את קיבוץ עין כרמל. עשרת הדונמים הועברו לעתלית.
כיום כמעט לא נותר זכר לקיבוץ, למעט כמה מבנים ישנים כמו עמדות שמירה, מבנה מגורים וגן ילדים שהוסב למגורים.
עין הים היה קיבוץ קטן ליד עתלית. הקיבוץ היה בין 1936 ל-1950.
הקיבוץ הוקם על ידי עולים מפולין. הם הגיעו מקבוצות הכשרה, קבוצות שעוזרות לעולים ללמוד לחיות ולעבוד בארץ.
בהתחלה הם גרו בצריפים של חברת המלח. אחר כך קנו 10 דונם על גבעה והקימו צריפים, בתי ילדים ומאפייה. תחת המאפייה היו נשקים מוסתרים. מקום כזה קוראים לו סליק, מקום מוסתר לשמירת דברים.
החברים עבדו בכריית מלח, דיג, בחווה עם צאן ורפת, ובמאפייה. הם היו גם חלק מההגנה, קבוצת אנשים ששמרה על היישובים.
חבר בשם יצחק המל נהרג כששמר בכרמים. זה היה המקרה הראשון של מישהו מהקיבוץ שנהרג.
ב-1950 הקימו החברים קיבוץ חדש בשם עין כרמל. היום כמעט לא נשאר מהקיבוץ הישן, רק כמה מבנים ישנים.
תגובות גולשים