עיר בירה

עיר בירה היא העיר שבה מרוכזים מוסדות השלטון של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי. מוסדות אלה כוללים בית מחוקקים (פרלמנט), משרדי הממשלה, משכנו של ראש המדינה, ובדרך כלל גם הערכאות המשפטיות הגבוהות (בתי משפט). לעיתים יש שם גם פיקוד צבאי גבוה ושגרירים, נציגים רשמיים של מדינות זרות.

במרבית המקרים הבירה היא גם עיר מרכזית מבחינה כלכלית, חברתית ותרבותית, ולעיתים היא גם העיר הגדולה במדינה.

המילה "בירה" מופיעה בתנ"ך ושימשה לעתים במשמעות של "מצודה" או "ארמון". בחלק מהפרשנויות היא קשורה לבית המקדש או למגדל. המקור למובן המודרני של המילה כנראה נובע גם מבלבול עם הביטוי "שושן הבירה", מקום מושבו של מלך פרס במקרא.

במאות האחרונות מדינות רבות החליפו את ערי הבירה שלהן. גם כיום יש מדינות ששוקלות או מבצעות שינוי כזה.

שמה של בירה יכול לעיתים להחליף את שם המדינה בדיבור יומי. דוגמאות מפורסמות הן קהיר שמייצגת את מצרים ודמשק שמייצגת את סוריה. ערי בירה נחשבות כסמל המדינה ולכן יש בהן אמנים, מונומנטים, אנדרטאות ושדרות רחבות.

היותה של הבירה סמלית גם הופכת אותה לעתים למטרה במצבי סכסוך או מלחמה. היסטורית, נפילת בירה שינתה לעתים את מהלך המלחמה, אך יש גם מקרים שבהם מדינה ניצלה אף כאשר ערים אחרות נכבשו.

יש כמה סוגי ערי בירה: בירות היסטוריות (למשל פריז, לונדון, דלהי), בירות שנבנו במיוחד לשמש כבירה (כמו ברזיליה, אסטנה, איסלמאבאד), ובירות שהן גם מרכז כלכלי (למשל לונדון). קיימות גם בירות פדרליות שאינן שייכות למדינה פנימית, כדוגמת קנברה, ניו דלהי ווושינגטון די. סי.

בחלק מהמדינות יש הפרדה בין תפקידי הבירה: בהולנד אמסטרדם היא הבירה הרשמית, אך מושב הממשלה בהאג. בדרום אפריקה יש שלוש ערי בירה: פרטוריה, קייפטאון ובלומפונטיין, כל אחת לתפקיד מיוחד. בישראל מרבית השגרירויות יושבות בתל אביב בגלל מחלוקות על מעמדה של ירושלים.

גם ברמות מנהליות נמוכות יש ערי בירה. לדוגמה, במדינות גובלות בתוך מדינות פדרליות יש בירות מחוז, וכך גם במחוזות אוטונומיים.

ישנן חלוקות נוספות של בירות לפי מיקום גאוגרפי ותפקידים מנהלתיים.

הכרזת המדינה הוכרזה בתל אביב, כיוון שירושלים הייתה אז במצור ונועדה להיות עיר בינלאומית. בחודשים הראשונים פעלו רוב מוסדות המדינה מתל אביב. בדצמבר 1949 הודיע דוד בן‑גוריון על העברת הבירה לירושלים. המעבר של המשרדים התבצע לאט; חלקם נותרו מפוצלים בין תל אביב לירושלים, וחלקם אינם יושבים כלל בירושלים (לדוגמה משרד הביטחון ומשרד החקלאות).

היו הצעות חלופיות לבירה, בין השאר חיפה והרצליה, ואפילו הצעה להקים בירה חדשה ליד עיר נבאטית בשם ממשית. הנשיא הראשון חיים ויצמן ישב ברחובות. לאחר מותו ועצם בחירת יצחק בן‑צבי עבר מושב הנשיא לירושלים.

בחוקי היסוד נקבע מושב השלטון בירושלים. חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, שאושר בשנת 1980, קובע שירושלים היא בירת ישראל ומחייב את הממשלה לטפל בפיתוח העיר באמצעות "מענק הבירה" מתקציב המדינה. בעקבות חקיקה זו עקרו חלק מהשגרירויות מתל אביב לירושלים, ובמקרים רבים הן הועברו חזרה בתגובה ללחץ מדיני כבד (למשל שגרירות הולנד ושגרירויות מדרום אמריקה).

עיר בירה היא העיר שבה יושבים המשרדים שמנהלים את המדינה. משרדים אלה כוללים את בית המחוקקים (העוסקים בחוקים), משרדי הממשלה, ואת בית הנשיא.

בדרך כלל בבירה יש גם שגרירים. שגרירים הם נציגים של מדינות אחרות.

המילה "בירה" באה מהתנ"ך. לפעמים היא התייחסה למצודה או לארמון. יש גם קשר למילה "שושן הבירה" ממגילת אסתר.

בירה מייצגת את המדינה. לעתים שמה של הבירה משמש במקום שם המדינה. בבירה יש אנדרטאות, ארמונות ושדרות רחבות.

יש בירות ישנות, כמו פריז ולונדון. יש בירות שבנו במיוחד, כמו ברזיליה. יש בירות שהן גם המרכז הכלכלי של המדינה.

יש מדינות עם כמה ערי בירה. בדרום אפריקה יש שלוש בירות. בהולנד אמסטרדם היא הבירה הרשמית, אבל הממשלה יושבת בהאג.

הכריזו על המדינה בתל אביב. Jerusalem (ירושלים) הייתה אז במצור. בדצמבר 1949 הוחלט שעיר הבירה תהיה ירושלים. המשרדים עברו לאט. חלק מהמשרדים נשארו גם בתל אביב. משרד הביטחון ומשרד החקלאות לא תמיד יושבים בירושלים.

בשנת 1980 קבע חוק יסוד שירושלים היא בירת ישראל. החוק אומר שהממשלה תתמוך בפיתוח העיר בכסף מיוחד. אחרי החוק חלק מהשגרירויות עברו לתל אביב בגלל לחץ מדיני.