עיר האלוהים (סרט)

עיר האלוהים (בפורטוגזית: Cidade de Deus) הוא סרט ברזילאי בבימוי פרננדו מאירלס, על פי ספרו של פאולו לינס.
הסרט מתרחש בפאבלה (שכונת עוני) בשם זה במערב ריו דה ז'ניירו.
בין השנים 2002 ל-2004 זכה הסרט בפרסים בינלאומיים רבים והיה מועמד לארבעה פרסי אוסקר.
הפקת הסרט ייחודית: רוב השחקנים היו בלתי מקצועיים, פרט לשחקן אחד. הם אותרו בהזמנות לאודישנים, מבחני משחק לצעירים, והוכשרו לקראת הצילומים. בשלב קדם-ההפקה (שלב ההכנה לפני הצילומים) הופצו קריאות לגיוס צעירים לאודישנים.
עוד פרט מיוחד הוא שהדיאלוגים לא נכתבו מראש. השחקנים אלתרו את הטקסטים שלהם במהלך חזרות, לפי קווים כלליים בלבד.
בשנת 2013 הופץ סרט תיעודי בשם "עיר האלוהים: 10 שנים אחרי", שבוים על ידי קאבי בורג'ס ולוסיאנו וידגאל. הסרט עוקב אחרי השחקנים ובודק מה השתנה בחייהם אחרי הצלחת הסרט.
העלילה מתרחשת בשכונת עוני בריו בשנות ה-60. בתחילת הסרט רוקט נכנס לפלאשבק, זיכרון מהעבר, שבו שלישיית גנבים נתקלת בליל דייס, ואחיו של רוקט נהרג.
לימים הופך ליל דייס למנהיג כנופיית סמים בפאבלה. רוקט מצטרף לחבורת היפים ומפתח תשוקה לצילום.
במהלך קרב יריות רוקט מצלמת אירועים שמציגים שחיתות במשטרה: שוטרים לוקחים כסף מליל ומשחררים אותו. כנופיית הילדים נוקמת בליל והוא נהרג.
אחרי התלבטות, רוקט שולח לעיתונות רק את תמונת גופתו של ליל.
בסיום הסרט נראה שהילדים מתכננים להשתלט על עסקי הסמים בפאבלה.
העלילה מבוססת ברובה על סיפורים אמיתיים.

עיר האלוהים (Cidade de Deus) הוא סרט ברזילאי.
הסרט מתרחש בפאבלה, שכונה ענייה, במערב ריו דה ז'ניירו.
בשנים 2002, 2004 הסרט זכה בפרסים רבים. הוא גם קיבל מועמדויות לארבעה פרסי אוסקר.
רוב השחקנים לא היו מקצועיים. הם הגיעו לאודישנים, מבחני משחק, ובחרו אותם.
הדיאלוגים, מה שהדמויות אומרות, הומצאו על ידי השחקנים במהלך חזרות.
בשנת 2013 יצא סרט תיעודי שעקב אחרי השחקנים וניסה לראות מה קרה להם אחרי ההצלחה.
הסיפור קורה בשנות ה-60. רוקט נזכר באירוע שבו גנבים ובמקרה שפגעו במשפחה שלו.
אדם בשם ליל דייס נהיה מנהיג של כנופיה.
רוקט אוהב לצלם תמונות.
בקרב יריות רוקט מצלם גם מקרים של שוטרים שלא פעלו נכון.
ליל דייס בסוף מת.
רוקט בוחר לשלוח לעיתון רק תמונה אחת של המצב.
בסוף הילדים מתכננים לנסות לקחת שליטה על הסחר בסמים בשכונה.