עליות חיסול גלויות

"עליות חיסול גלויות" הוא כינוי למספר מבצעים בשנות ה-50.
המבצעים ארגנה מדינת ישראל והסוכנות היהודית כדי להעלות קבוצות יהודים לארץ.
המטרה הייתה להוציא יהודים ממדינות שבהן נשקפה סכנה לחייהם, לדעתן.
(המילה "מבצע" כאן משמעותה פעולה מתואמת ומאורגנת.)

העליות כללו שני גלים עיקריים. מצד אחד עלו פליטי שואה וקהילות שניצלו חלקית מהשואה, למשל מרומניה ובולגריה.
מצד שני עלו יהודים ממדינות ערב ומדינות מוסלמיות, שבהן לא תמיד הותרה פעילות ציונית ובפעמים אף הוגבלה החיים הדתיים.
מדינת ישראל סברה שמצב היהודים שם עלול להחמיר אם לא יועברו ארצה.
האמונה הזו נבנתה גם על פרעות והתקפות קודמות נגד יהודים בערים כמו עיראק ותימן.

חלק מהמבצעים המפורסמים הם: עזרא ונחמיה (עולי עיראק) ועל כנפי נשרים (עולי תימן).
לקראת סוף שנות ה-50 נערך מבצע יכין להעלאת רוב יהודי מרוקו.
בחלק מהמקרים הועלו גם יהודי מצרים, בעיקר מאלכסנדריה ופורט סעיד, בהקשר של מבצע קדש.

לא כל הקהילות הועלו מיד. למשל יהודי איראן לא יכלו לעלות בציבור עד שנות ה-80.
עם השנים הועלו רוב היהודים ממדינות אלה, ורוב הקהילות בעולם הערבי נותרו קטנות מאוד כיום.
הקהילות היחידות שנחשבות בנות-קיימא הן תוניסיה וכמה אלפי יהודים במרוקו.
בשנת 1991 הועלו גם יהודי אלבניה בעקבות התערערות המצב בבלקן.

זה שם למספר מבצעים בשנות ה-50. מבצע = פעולה מיוחדת.
המטרה היתה להביא יהודים לישראל כשהם היו בסכנה.

חלק מהאנשים היו ניצולי שואה. חלקם היו יהודים במדינות ערב.
לדוגמה, עולי עיראק עלו במבצע עזרא ונחמיה.
עולי תימן עלו במבצע על כנפי נשרים.
גם מרוקו עלתה ברובתה במבצע יכין.
בחלק מהמדינות לא אפשרו ליהודים לעבוד בחופש או להתפלל בקלות.

לא כל הקהילות הועלו מיד. יהודי איראן יכלו לעלות בעיקר בשנות ה-80.
רוב הקהילות היהודיות במדינות ערב היום קטנות מאוד.
תוניסיה וכמה אלפים במרוקו עדיין נשארו.
בשנת 1991 הועלו גם יהודי אלבניה.