עלילת דמשק הייתה עלילת דם שפרצה בדמשק בשנת 1840. שני אנשים נעלמו: נזיר קתולי בשם תומאסו ומשרתו המוסלמי, איברהים עמארה. בעקבות זאת האשימו קונסול צרפת בעיר ובעלי בריתו את הקהילה היהודית ברציחתם ובשימוש בדמם לאפיית מצות.
במחצית הראשונה של המאה ה-19 הופיעו האשמות דומות נגד יהודים במקומות שונים במזרח התיכון. ברוב המקרים השלטונות לא הרשיעו, אך המצב יצר חשש ומתח רחבים.
סַפָּר יהודי צעיר, שלמה חאלק, נחשד והודיעו שהוא הודה תחת עינויים. מתוך הודאות אלו הופנו האשמות כלפי בכירים בקהילה, בהם מספר סוחרים ושני רבנים. אחד הנחקרים, משה אבואלעפיה, עבר עינויים קשים ונאלץ לשנות עדותו. הרב יעקב ענתבי, הרב הראשי של דמשק, הואשם כמנהיג ה"קונספירציה" אך עמד בעינויים מבלי להישבר.
בחקירה נוספת הועלו שמות מסוימים ממשפחת פרחי ומהסוחרים בעיר. נמצאו גם עצמות בתעלה ברובע היהודי, שהוכרזו כעצמות הנזיר, אך הן היו קטנות מאוד וייתכן שנשתלו שם. השלטונות אף חטפו ועינו ילדים כדי להשיג הודאות.
חקירות והשמצות בעיר נתמכו בהתחלה על ידי כמה קונסולים ודיפלומטים אירופיים. לעומת זאת, מאמצים בין-לאומיים של יהודים ואישים ידועים שינו את המצב: משה מונטיפיורי פעל אצל השלטונות, משפחת רוטשילד חשפה מסמכים שחשפו פגמים בחקירה, והממשלות האירופיות לחצו להפסיק את העינויים.
מוחמד עלי, שליט מצרים ששלט אז בדמשק, הבטיח ב-28 באוגוסט לשחרר את האסירים. שבעה אסירים שנשארו בחיים שוחררו אחרי חודשים של עינויים, והמושל המקומי הוצא להורג.
האירועים נזכרים בהיסטוריה ובתרבות: מוסדות הקהילה בדמשק מציינים מדי שנה את מועד השחרור, והעלילה חזרה והופיעה גם בעיתונות ובספרות מאוחר יותר, כולל שובו של הטיעון בפרסום סורי ב-1983.
עלילת דמשק קרתה בדמשק בשנת 1840. זו הייתה האשמה קשה ושקרית נגד יהודים.
לפני כן שמעו אנשים במזרח על האשמות דומות. זה יצר פחד גדול בקהילות.
נזיר בשם תומאסו ונער המשרת שלו, איברהים, נעלמו. איש חשד ביהודים. כמה אנשים נעצרו ונענשו קשות כדי להכריח אותם להודות. רב חשוב בעיר, יעקב ענתבי, הואשם גם הוא.
מצאوا עצמות בתעלה ברובע היהודי. העצמות היו קטנות, וייתכן שמישהו שם אותן שם בכוונה.
אנשים רעים חטפו גם ילדים כדי לכפות הודאות. זה היה מצב כואב וקשה למשפחות.
אנשים חשובים מארצות אחרות, כולל יהודים מפורסמים, הפעילו לחץ על השליטים. משה מונטיפיורי ופניות דיפלומטיות עזרו.
בסוף מוחמד עלי, שליט מצרים, הבטיח לשחרר את האסירים. כמה מהנעצרים שוחררו, והמושל שניהל את החקירה הוצא להורג. מאז זוכרת קהילת דמשק את היום הזה מדי שנה.
תגובות גולשים