עמנואל לסקר

ברלינכן, פרוסיה

עמנואל לַסְקֶר (24 בדצמבר 1868, 11 בינואר 1941) היה שחמטאי, מתמטיקאי ופילוסוף יהודי-גרמני. הוא הפך לאלוף העולם בשחמט ב‑1894 ונשאר מחזיק בתואר זה במשך 27 שנים. הוא נודע כלוחם עז, טקטיקן מוכשר וכחלוץ של רעיונות מודרניים בשחמט.

לסקר נולד במשפחה צנועה. אחיו ברתולד לימד אותו שחמט כשהיה ילד. הוא למד מתמטיקה בארלנגן וזכה להכרה כשחקן תחרותי כבר בתחילת המאה ה‑19. בקריירה שלו ניצח שחקנים מובילים באנגליה ובארצות הברית.

ב‑1894 בגיל 25 ניצח לסקר את אלוף העולם דאז וילהלם שטייניץ וזכה בתואר. התוצאה בדו‑קרב הייתה +10 −5 =4. לאחר מכן שמר על התואר בגביעים ותחרויות רבות במשך עשורים. ב‑1921 הפסיד בדו‑קרב לקפבלנקה (קפבלנקה ניצח 4 ניצחונות ו‑10 תיקו). לסקר טען שתנאי המשחק בהוואנה פגעו בביצועיו, ולכן לא שיבש את הכתר.

במהלך השנים ניצח וסיים גבוה בתחרויות חשובות כמו סנקט פטרבורג ונירנברג. הוא ניהל דו‑קרבות מוצלחים, למשל נגד פרנק מרשל ב‑1907 וטאראש ב‑1908. גם בגיל מבוגר המשיך לשחק ברמה גבוהה עד לתחרויות בשנות ה‑30.

בשנת 1933 נאלץ לסקר להגר מגרמניה עם אשתו מרתה כהן בגלל יהדותם. הם עברו לאנגליה, ביקרו מעט בברית המועצות ולבסוף התיישבו בניו יורק.

לסקר היה ידוע בכך שלפעמים ניצל שיקולים פסיכולוגיים בתוך המשחק. הכוונה היא להעריך את נטיות היריב ולבחור מהלכים שאינם תמיד "הטובים ביותר" לפי חישוב טהור, אך שמקשים על היריב. מבקריו טענו שהוא מבלבל אחרים בכוונה, והוא עצמו הכחיש זאת. כיום רבים רואים במשחקיו שילוב של הערכה עמוקה של העמדה, טקטיקה ואלמנטים פסיכולוגיים מעודנים.

המשחק המפורסם שלו נגד קפבלנקה בסנקט פטרבורג 1914 מדגים את סגנונו: פתיחה פשוטה, יצירת בעיות מעמדתיות מורכבות וניצול הזדמנויות בשלב הממשך והסיום.

לסקר השאיר מספר משחקים שנחשבים מופתים, ביניהם ניצחונות על פילסברי, מרשל, רובינשטיין וטאראש. משחקים אלה מדגימים את כישורו בשלב ההמצאה (שלב המציעה), בשלב האמצע ובסיום.

לסקר השלים דוקטורט בארלנגן (1900, 1902) בהנחיית דויד הילברט. הוא הציע את מושג "אידיאל פרימרי", מושג במתמטיקה שמתייחס לתת‑קבוצה של מספרים החוסמת פעולות כפל וחיבור, ומכליל רעיונות של מספרים ראשוניים. אחד הישגיו המרכזיים הוא משפט שסוקר פרסם על פירוק אידיאלים בתור חיתוך של אידיאלים פרימריים. מאמריו הופיעו בכתבי עת מתמטיים מובילים.

לסקר כתב על פילוסופיה והיה בקשר עם אלברט איינשטיין. בשנותיו המאוחרות עסק בחינוך ובהומניטריות. הוא שיחק ברידג' והשתלשל במשחק גו. בנוסף המציא משחק דמוי דמקה בשם לאסקה. אחיו ברתולד היה רופא ושחקן שחמט, והמשוררת אלזה לסקר‑שילר הייתה גיסתו.

ברלינכן, פרוסיה

עמנואל לסקר נולד ב‑1868 ונפטר ב‑1941. הוא היה שחמטאי יהודי‑גרמני מפורסם. הוא היה אלוף העולם בשחמט במשך 27 שנים. אלוף העולם זה שחקן שנחשב הכי טוב בעולם.

אחיו לימד אותו לשחק כשהיה ילד. למד מתמטיקה והחל לנצח בתחרויות גדולות כשהיה צעיר.

ב‑1894 ניצח את וילהלם שטייניץ והפך לאלוף העולם. שנים רבות אחר כך, ב‑1921, הפסיד לקפבלנקה במאבק על התואר.

ב‑1933 הוא עזב את גרמניה כי היה יהודי. הוא עבר לאנגליה ומשם לתקופה קצרה לברית המועצות. לבסוף התיישב בניו יורק.

לסקר לעתים בחר מהלכים שבלבלו את היריב. "פסיכולוגיה" כאן אומרת להשתמש ברעיונות כדי לגרום ליריב לטעות. הוא הכחיש ששיקר, אבל משחקיו הראו חוש עמוק בשחמט.

יש לו משחקים מפורסמים. אחד מהם הוא ניצחון חשוב על קפבלנקה ב‑1914. משחקיו מראים יצירתיות, תרגילים חכמים וסיום חזק.

לסקר גם היה מתמטיקאי. הוא קיבל דוקטורט באוניברסיטה וציין רעיונות חשובים במתמטיקה. המושג "אידיאל פרימרי" שמו על דרך פשוטה הוא סוג של קבוצה מתמטית שקשורה לחישובים.

הוא אהב פילוסופיה ושוחח עם אלברט איינשטיין. הוא למד לשחק ברידג' ובלעדי גו. הוא המציא משחק דמוי דמקה שנקרא לאסקה.