עמנואל פוירמן

עמנואל פוירמן נולד ב-22 בנובמבר 1902 בקולומיאה שבגליציה. הוריו היו מוזיקאים חובבים, ואביו היה מורהו הראשון לצ'לו. המשפחה עברה לווינה ב-1907. בגיל תשע החל ללמוד אצל פרידריך בוקסבאום ואחר אצל אנטון ואלטר באקדמיה הקיסרית למוזיקה. בפברואר 1914, בגיל 12, הופיע בקונצרט עם הפילהרמונית של וינה בניצוח פליקס ויינגרטנר, בביצוע הקונצ'רטו לצ'לו של יוזף היידן. (קונצ'רטו: קטע מוזיקלי שבו סולן מנגן עם תזמורת.)

בשנת 1917 למד בלייפציג אצל יוליוס קלנגל. ב-1919 התקבל לעבודה בקונסרבטוריון בקלן (קונסרבטוריון: בית ספר למוזיקה). ב-1929 התמנה לפרופסור בבית הספר הגבוה למוזיקה בברלין. הופיע ושתף פעולה עם מוזיקאים בולטים כמו קרל פלש, פאול הינדמית, יאשה חפץ וארתור רובינשטיין.

עם עליית הנאצים ב-1933 נאלץ לפרוש מהתפקיד בגרמניה בגלל מוצאו היהודי. עבר ללונדון והמשיך לסייר, כולל הופעות ביפן, בניו יורק ובארץ ישראל. בביצוע בכורה ניגן את הקונצ'רטו לצ'לו של ארנולד שנברג, בניצוח תומאס ביצ'ם. תקופה קצרה שהה בציריך, ובשנים שלפני האנשלוס הוברמן סייע לו ולמשפחתו להימלט לארץ ישראל. ב-1937 היגר לארצות הברית ולימד צ'לו במכון קרטיס בפילדלפיה.

הקשר עם הינדמית נפגע כאשר הינדמית בחר בביצוע בכורה של הקונצ'רטו שלו בצ'לן אחר, גרגור פיאטיגורסקי. פוירמן מת בניו יורק ב-25 במאי 1942, בגיל 39, לאחר ניתוח טחורים שגרתי. פבלו קזאלס כינה את מותו אבדה גדולה למוזיקה.


פוירמן ניגן בכמה צ'לות יקרי ערך. הוא שיחק בצ'לו גופרילר משנת 1720, שנמסר לאחר מותו לצ'לן ג'וזף שוסטר ואז לאיאשה זילברשטיין. משנת 1932 החזיק גם בצ'לו דומניקו מונטאנאנה משנת 1735, ובשלב מסוים החליף אותו בצ'לו סטרדייוואריוס הידוע כ"דה מונק" משנת 1730.

עמנואל פוירמן נולד ב-1902 בגליציה. אבא שלו לימד אותו מוזיקה. המשפחה עברה לווינה כשהיה ילד.

בגיל 12 הופיע עם תזמורת גדולה. הוא ניגן יצירה קהילתית חשובה שנקראת קונצ'רטו (קונצ'רטו: סולן שניגן עם תזמורת).

למד מוזיקה בגרמניה והיה מורה למוזיקה בעצמו. כשהנאצים עלו לשלטון ב-1933, הוא היה צריך לעזוב את גרמניה כי היה יהודי.

הלך ללונדון, נסע לקונצרטים בעולם, ובסוף עבר לאמריקה ב-1937. לימד צ'לו במכון קרטיס בפילדלפיה. הוא מת בניו יורק ב-1942, כשהיה בן 39.


פוירמן ניגן בצ'לות עתיקים ויקרים. היה לו צ'לו גופרילר משנת 1720. אחר כך היו לו גם צ'לו של מונטאנאנה משנת 1735 ושל סטרדיוואריוס משנת 1730.