ענישה היא הדרך שבאמצעותה חברה, ארגון או קבוצה מתמודדים עם מי שמפר את הנורמות או החוקים. המהות שלה היא פגיעה מדודה במי שחרג, במטרה למנוע חזרה על המעשים.
בפסיכולוגיה התנהגותית לפי פרדריק סקינר, עונש הוא תמריץ שלילי, גירוי לא רצוי שנותנים אחרי פעולה כדי להפחית את חזרתה. חיזוק (reinforcement) הוא ההיפך: תמריץ חיובי שמגדיל סבירות התנהגות רצויה.
ההבדל העיקרי הוא סיבת הפגיעה. ענישה היא תגובה לעבירה ושואפת להיות אובייקטיבית לטובת הכלל. התעללות היא פגיעה שרירותית שלא מחפשת צידוק. לעתים הגבול דק והתלוי בנסיבות.
ענישה יכולה להיות נתפסת גם ללא סמכות, אבל בדרך כלל רק גורם מוסמך נחשב רשאי להעניש. שתי מסגרות עיקריות הן:
# ענישה שיפוטית, עונשים שמוטלים על ידי בתי משפט, לפי כללי המשפט הפלילי.
# ענישה משמעתית, כלי שמפעילים גורמים לשמירת משמעת, כמו בבית ספר, בצבא או במשפחה.
ענישה שיפוטית פורמלית יותר ותהליך ההטלה ארוך יותר. ענישה משמעתית נעשית לעתים קרובות מיד לאחר המעידה, וההחלטה בה עלולה להיות פחות מנומקת.
מטרות מרכזיות: הרתעה של המפרים מפני חזרה על העבירה, הרתעת אחרים, ותחושת צדק שמשקפת פגיעה שקולה לנזק שנגרם. מטרות נוספות בענישה שיפוטית כוללות ענישה כסנקציה, הגנה על הציבור ושיקום האשם.
ענישה משמעתית מכוונת בעיקר לשמור על ציות לכללים. לעתים נעשה שימוש בענישה חזקה כדי למנוע אי-ציות באמצעות פחד.
צורות ענישה עיקריות המוזכרות הן:
# ענישה גופנית, גרימת כאב, כמו הלקאות או עינויים, וקיצוניות כמו הוצאה להורג.
# התשה גופנית, מניעת שינה או עבודות פרך.
# ענישה נפשית, השפלה, הפחדה, או יצירת חוסר ודאות.
# שלילת חירות, כליאה, ריתוק או גלייה (העברה ממקום למגורים).
# קנס כספי.
# מניעת הטבות, כגון מניעת קידום.
בחברות רבות חומרת העונש תלויה בחומרת העבירה. במשפט השיפוטי הגזירה נעשית בשלושה שלבים:
בחלק מהמדינות יש דיון רחב לגבי המרחב לשיקול דעת השופט. החוק הפלילי קובע לרוב עונשי מקסימום, והשופט בוחר ענישה בתוך הטווח. בישראל התקיימה ב-1997 ועדת גולדברג שהציעה את עקרון ההלימה: העונש יהלום את חומרת העבירה. הוצע גם 'עונש מוצא' לחוק, אך לא הוטמע במלואו. תיקון מספר 113 לחוק העונשין (2012) ניסח עקרונות שמנחים את ביהמ"ש בבניית שיקול הדעת.
חוק העונשין מגדיר שלושה שלבי גזירת דין:
1) קביעת מתחם ההלימה לפי שלושה קריטריונים: חומרת המעשה, נסיבות ביצוע העבירה, ומידת אשמו של הנאשם.
2) אפשרות לחריגה ממתחם ההלימה בשתי סיבות עיקריות: הגנה על שלום הציבור והקלות לשיקום הנאשם.
3) קביעת העונש הספציפי בתוך המתחם על פי שיקולים מחמירים או מקלים, כמו שיקולי הרתעה, נסיבות אישיות ושיתוף פעולה עם הרשויות.
למרות שהעונש יכול להפחית התנהגות לא רצויה, קיימת ביקורת על השימוש בו כאמצעי חינוכי בלבד. בטענה שענישה פוגעת יותר מאשר מלמדת, וטכניקות אחרות עשויות להיות יעילות יותר לחינוך ולשיקום.
ענישה קיימת כבר בעת העתיקה. חוקי חמורבי מהמאה ה-18 לפני הספירה הם דוגמה מוקדמת. בתנ"ך מוזכרים סיפורי אדם וחוה וקין כנענשים בסילוק ובהגליה.
ביוון נהגו עבודות שירות ולעתים הוצאה להורג או גליה. דוגמה מיוחדת היא האוסטרקיסמוס (משפט החרסים): אזרח שפגע בעיני הציבור נבחר לגלות.
בימי הביניים היו עונשים קשים ושיטות כגון עינויים, הוצאה להורג והשפלה פיזית בציבור. הערכים הדתיים השפיעו רבות על שיטות הענישה.
בעידן המודרני עונשים נפוצים הם קנסות, עבודות שירות, מאסר ולעיתים הוצאה להורג. סוגי הענישה והחומרה משתנים ממדינה למדינה. בשנים האחרונות קיימות תיאוריות בספק לגבי יעילות הענישה הפלילית, אך הן נחשבות עדיין לשוליות.
גם בחברות בעלי חיים קיימות סנקציות: נדוי מהלהקה או פגיעה פיזית שיכולה אף לגרום מוות. זאת לשמירה על הסדר בקבוצה.
עונש טבעי הוא תוצאה טבעית של פעולה רעה. דוגמה: אכילת יותר מדי ממתקים עלולה להוביל לעששת והשמנה.
ענישה היא דרך שבה קבוצה או מדינה מגיבה למי שעובר על כללים. המטרה היא להפסיק התנהגות רעה ולשמור על הסדר.
ענישה ניתנת כתגובה לעבירה. התעללות היא פגיעה שרירותית בלי סיבה צודקת.
פעמים מענישים שופטים בבתי משפט. פעמים מענישים בבית ספר, במשפחה או בצבא. כשיש סמכות, הענישה רשמית יותר.
המטרות העיקריות: למנוע חזרה על המעשים, להרתיע אחרים, ולשוות תחושת צדק.
- ענישה גופנית: גרימת כאב, כגון הלקאה.
- שלילת חירות: כליאה או גלייה. גלייה זה לגרש מישהו ממקומו.
- קנס: תשלום כסף.
- ענישה נפשית: השפלה או הפחדה.
בעבר היו עונשים קשים. בסיפורים עתיקים מוזכרים חוקים כמו חמורבי וסיפורי התנ"ך על אדם וחוה וקין.
ביוון הענישו בעבודות שירות או בגליה. בימי הביניים היו עונשים קשים ושיטות השפלה.
היום נפוצים קנסות, עבודות שירות ומאסר.
גם חיות בקבוצה מענישות לעיתים. לדוגמה, מחרימים או פוגעים בחיה שסוטה מהלהקה.
עונש טבעי קורה מעצמו. לדוגמה, אכילת יותר מדי ממתקים עלולה לגרום לעששת.
תגובות גולשים