"עסקת ג'יבריל" הייתה עסקת חילופי שבויים בין ישראל לבין חזית עממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית של אחמד ג'יבריל. עסקה זו נחתמה ב-21 במאי 1985. לפי העסקה שוחררו 1,151 אסירים ועצירים ביטחוניים שנ היו כלואים בישראל, בתמורה לשלושה שבויי צה"ל שנשבו במלחמה בלבנון.
השלושה שנשבו כללו את חזי שי (שמו המקורי יחזקאל שחודה) ועוד שני חיילים שנשבו בקרב סולטאן יעקוב. האסירים שוחררו בשלוש קבוצות. לפי תנאי העסקה, כמחצית מהמשוחררים גורשו מן הארץ. המחצית השנייה חזרה לבתיהן ביהודה, שומרון ורצועת עזה.
ממשלת האחדות בראשות שמעון פרס אישרה את העסקה ברוב גדול. שר אחד, יצחק נבון, התנגד. הציבור והתקשורת מתחו ביקורת חריפה על שחרור כה הרבה אסירים, ביניהם כאלה שישבו על מעשי רצח.
גם אישים שהיו מעורבים במשא ומתן קראה לעסקה בלתי סבירה, וחלקם פרשו מתפקידם. שנים אחרי כן הובעה ביקורת נוספת על ההחלטה על ידי דמויות פוליטיות שונות.
מיד אחרי השחרור התקיימו חגיגות במקומות מגוריהם של המשוחררים. חלק מהם קראו להמשך המאבק. בתוך שנה כמה מהמשוחררים גורשו או נעצרו שוב. בין העצורים היה זיאד אבו עין שנחקר בחשד לתכנון חטיפה.
בשנים שלאחר מכן אחוזים מהמשוחררים הועמדו לדין על מעורבות בפעולות אלימות. ב-1986 כמה מהמשוחררים היו מעורבים בפיגועים שבהם נהרגו אזרחים. חלק מהמשוחררים שוחררו שוב בעסקאות עתידיות, ואחרים נשלחו למאסר חוזר.
חלק נכבד מהמשוחררים השתמש במקום שקיבלו כדי לתפוס תפקידים בהנהגה הפלסטינית. פחות משלוש שנים לאחר העסקה פרצה האינתיפאדה הראשונה, ולהשפעת השחרורים היו השפעות פוליטיות וביטחוניות רחבות.
מספר דמויות פוליטיות המשיכו להעריך שההחלטה הייתה שגויה, והדיון הציבורי בנוגע למחיר של עסקאות חילופי שבויים נמשך שנים רבות אחר כך.
ב-21 במאי 1985 נעשתה עסקה שקוראים לה עסקת ג'יבריל. עסקת חילופי שבויים היא החלפת אסירים בגלל שבויים.
בעסקה שוחררו 1,151 אסירים מישראל. בתמורה שוחררו שלושה חיילי צה"ל שנשבו בלבנון. חלק מהאסירים גורשו מהארץ. אחרים חזרו לבתיהם ביהודה, שומרון ועזה.
הממשלה אישרה את העסקה. שר אחד התנגד. אנשים רבים כעסו כי שוחררו רבים שעברו על החוק.
חלק מהמשוחררים חזרו לפעילות אלימה. כמה נעצרו שוב. בשנים שאחר כך היו גם מקרי אלימות וקורבנות.
חלק מהמשוחררים הפכו למנהיגים בפלסטין. בתוך כמה שנים פרצה האינתיפאדה הראשונה, שלחלקה הייתה גם השפעה מהשחרורים.
תגובות גולשים