עקרונות יסוד (משפט)

עקרונות יסוד הם העקרונות הבסיסיים שעומדים בלב החיים המשותפים של קבוצה או מדינה. הם מעצבים ערכים חברתיים, משפטיים, כלכליים ותרבותיים.

במדינות רבות יש חוקה (חוקה = חוק ראשי שמרכז את עקרונות היסוד). בחלק מהמדינות החוקה ממוקמת בראש ההיררכיה החוקתית. בישראל עדיין לא נחקקה חוקה מלאה. במקום זאת חקקה הכנסת "חוקי יסוד", חוקים שמטרתם לארגן ולבסס עקרונות יסוד עד שיצטברו ביחד לחוקה.

במשפט יש מדרג נורמטיבי: בראש העץ עומדים חוקי-היסוד, אחריהם חוקים רגילים של הכנסת, ואחר כך תקנות ופסיקה. פסיקה היא החלטות בתי המשפט, ו"בית המשפט העליון" הוא ערכאת הערעור הגבוהה ביותר. בהיעדר חוקה ברורה, בתי המשפט נדרשים לפעמים להיעזר בעקרונות יסוד כדי לפרש חוקים.

קיימת מחלוקת על מקור עקרונות היסוד בישראל. חלק מהשופטים והחוקרים מפנים למודלים של מדינות דמוקרטיות אחרות ולמגילות בינלאומיות. אחרים מצביעים על המשפט העברי (ההלכה והמסורת המשפטית היהודית) כמקור לשאיבה, בהתחשבות באופיה היהודי של המדינה. גם מגילת העצמאות מוזכרת כמקור כוונה עקרוני.

ב-1992 נחקקו שני חוקי-יסוד חשובים: חוק יסוד: חופש העיסוק וחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חוקים אלה נתנו מעמד חוקתי לחלק מזכויות היסוד. הם כוללים "פסקת ההגבלה" (כלומר, הגבלה חוקית שנועדה לאפשר פגיעה בזכויות רק אם הדבר הולם את ערכי המדינה ובמידה שאינה עולה על הנדרש). בתי המשפט פיתחו מבחני מידתיות ואיזון כדי לבדוק פגיעה בזכויות. לעתים ביטלו בתי המשפט סעיפים בחוקים רגילים שנחשבו כסותרים את חוקי-היסוד.

יש זכויות ועקרונות שהוחלו במדינות אחרות ובאמנות בינלאומיות, אך בישראל לא תמיד הוכרו כחלק מחוקי-היסוד. זכויות משפטיות, חברתיות וכלכליות (כמו קיום כלכלי בסיסי) לא קיבלו מעמדם המלא כחוקי-יסוד, אם כי בבתי המשפט נוהגים לפרש חוקים לאורן. לדוגמה, בשנת 2006 הוכר בחלקו בבית המשפט העיקרון של זכות לקיום מינימלי בכבוד כחלק מזכות הכבוד.

עקרונות יסוד הם כללים חשובים שמנחים קבוצה או מדינה.

חוקה היא החוק החשוב ביותר במדינה. בישראל אין חוקה מלאה. יש "חוקי יסוד". חוקי יסוד הם חוקים חשובים שמקרבים לחוקה.

חוקי-היסוד עומדים מעל חוקים רגילים. אחר כך באים תקנות והחלטות של שופטים. שופטים משתמשים בעקרונות יסוד כדי להבין חוקים.

יש ויכוח מאיפה לקחת את העקרונות. חלק רוצים להסתכל על מדינות אחרות. אחרים רוצים להסתכל על המסורת היהודית. גם מגילת העצמאות משמשת לעיתים ככוונה.

בשנת 1992 נחקקו חוקי יסוד חשובים על כבוד וחופש עבודה. הם הגנו על חלק מהזכויות. יש חוק שמסביר מתי אפשר להגביל זכות. שופטים בודקים אם ההגבלה צודקת.

חלק מזכויות כמו זכויות חברתיות וכלכליות עדיין לא מוגדרות כחוק יסוד. לפעמים בתי המשפט כן מגנים חלק מהזכויות האלה. לדוגמה, הוכר חלקית זכות לקיום בכבוד ב-2006.