ערב שירי לוחמים

'ערב שירי לוחמים' הוא אירוע תרבות שהפך למסורת ביישובים רבים בישראל מאז סוף שנות ה‑70. האירוע מבוסס על שירה בציבור, שירה משותפת של הקהל, של שירי לוחמים וסיפורי לוחמים.

הרפרטואר משלב שירי זיכרון ועצב כמו "דודו" ו"הרעות" עם שירי נוסטלגיה מהפלמ"ח ומהלהקות הצבאיות. יש גם שירי תקווה ושלום. מומחה לזמר עברי (המוזיקה הישראלית בעברית) ציין שאין הרבה שירים ישירים על מלחמות; שתי דוגמאות בולטות הן "שועלי שמשון" ו"גבעת התחמושת".

התפתחה בחיים הציבוריים בישראל שתי אסכולות (גישות) לארגון הערב. הגישה הנפוצה מדגישה זיכרון וכבוד לנופלים. באווירה כזו הערב עצוב ולעיתים מתקיים בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל, אחרי הטקסים הרשמיים. הגישה השנייה שואפת ליצור חוויה מרגשת ומעודדת, עם שילוב של שירי גבורה ואופטימיות; בדרך כלל אירועים כאלה מתקיימים בסמוך ליום הזיכרון ולא דווקא בלילה עצמו.

לעיתים מלווה הערב בתזמורת, בדוגמה אמנים, ובשימוש באמצעים מולטימדיה, שקופיות, מצגות ושירונים להקרנת מילות השירים.

גרסת הערב המודרנית החלה בטכניון בחיפה בסוף שנות ה‑70 ביוזמת ועד הסטודנטים ובסיוע צמד הזמרים יהודה צירקל ואתי תדמור. בתחילת שנות ה‑80 המסורת התרחבה, בין היתר דרך יוזמות ביישוב נוה מונוסון, וכיום מתקיימים ערביי שירה כאלה בכל הארץ. אירועים מרכזיים שמייצגים את שתי הגישות מתקיימים בכיכר רבין בתל אביב ("שירים בכיכר") ובבריכת הסולטן בירושלים ("זוכרים שרים ומספרים").

'ערב שירי לוחמים' הוא ערב שבו שרים שירים על לוחמים. שרים ביחד את השירים. שירה בציבור זה אומר שכולם שרים יחד.

יש שירים עצובים שמזכירים חללים. יש גם שירים של תקווה וזיכרון. ישנם שני שירים מפורסמים במיוחד: "שועלי שמשון" ו"גבעת התחמושת".

יש שתי דרכים לעשות את הערב. חלקם הופכים אותו לערב שקט ועצוב בערב יום הזיכרון. אחרים בוחרים ערב שמח יותר, עם שירים מעורבים של גבורה ותקווה.

לפעמים יש תזמורת, זמרים, שקופיות עם תמונות ושירונים עם מילים. הערבים התחילו בסוף שנות ה‑70 בטכניון, אוניברסיטה בחיפה, והתגברו בשנות ה‑80. היום נערכים ערבים כאלה בכל הארץ, כולל בכיכר רבין בתל אביב ובבריכת הסולטן בירושלים.