ערבסקה

עַרַבֶּסְקַה (ממצרפת: arabesque) היא מוטיב עיטורי של קווים וצורות החוזרים כתרשים. בדרך כלל מדובר בעיטור של עלים, קנוקנות (ניצני פרחים) וגבעולים מפותלים, השזורים זה בזה ויוצרים דפוס גאומטרי. לעתים המוטיב הוא דוגמה יחידה שחוזרת על עצמה.

העיצוב הזה מופיע הרבה בעיטור מבנים ובכתבי קודש מוסלמיים בגלל איסור דתי על יצירת דיוקנאות, כלומר על ייצוג אנשים או בעלי חיים באופן מציאותי. תאוריות אמנותיות רואות בערבסקה ביטוי לשאיפה רוחנית או מיסטית. בעידן המודרני משתמשים בערבסקה גם כדי לטשטש את ההיררכיה בין הדימוי לרקע.

המקור העיקרי הוא מוטיבים צמחיים, למשל דפוסי "שריגים", רשת עלים המקושרת זו לזו. במקרים רבים נשזרים בטכניקות מוסלמיות גם טקסטים מן הקוראן לתוך הדוגמה. בעידן המודרני הערבסקה הופיעה גם בעיטור רהיטים בסגנון אר-נובו וביצירות של ציירים כמו אנרי מאטיס.

עַרַבֶּסְקַה היא ציור עיטורי שחוזר על עצמו כעת גיאומטרי. בדרך כלל רואים עלים, קנוקנות (ניצנים קטנים) וגבעולים מפותלים שמתחברים זה לזה. לפעמים המוטיב הוא דגם יחיד שחוזר.

בערבסקות משתמשים הרבה במבנים ובספרים דתיים בעולמות מוסלמיים. שם יש מסורת שאוסרת ציור של אנשים. לכן מציירים צמחים ודגמים במקום.

מקור הצורות הוא בצמחים ובדוגמאות שנקראות "שריגים" (דפוס עלים קשור). לפעמים משולבים בדגם גם מילים מהקוראן. במאה האחרונה השתמשו בערבסקה גם ברהיטים של האר-נובו ובציורים של מאטיס.